בעוד העולם עוקב בדריכות אחר המחאות באיראן ושרידותו של משטר האיתולות, גם הפסקת האש המתוחה ברצועת עזה זוכה להתייחסות מתחת לפני השטח, כאשר שחקנית מפתיעה מדרום אסיה נכנסת אל זירת הסכסוך הסבוכה.
ממשלת בנגלדש הודיעה רשמית לארצות הברית על רצונה להצטרף לכוח הייצוב הבינלאומי (ISF) המתוכנן להתפרס בעזה, כחלק ממאמץ רב-לאומי להשבת הסדר לאזור המדמם.
הדרמה הדיפלומטית התרחשה במסדרונות הממשל בוושינגטון, שם נועד היועץ לביטחון לאומי של בנגלדש, ח'ליל רחמן, עם בכירי מחלקת המדינה האמריקאית, אליסון הוקר ופול קפור. בפגישה הביע רחמן את "עניינה העקרוני" של דאקה לקחת חלק בכוח המשימה, צעד שעשוי להציב חיילים בנגלדשים בלב ליבה של רצועת עזה.
כוח הייצוב הבינלאומי הוא נדבך מרכזי בתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסיום המלחמה, תוכנית שאומצה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם באמצע נובמבר. המשימה המוטלת על הכוח היא כבדה: פיקוח על הפסקת האש, ניהול כספי השיקום ויצירת חיץ בין הצדדים לאורך הגבולות. על פי התוכנית, בשלב השני שלה, כוחות צה"ל אמורים לסגת ל"קו אדום", שיותיר בידי ישראל שליטה על כ-20% מהרצועה בלבד.
"אני חרדית מלידה": ההצהרה שהפתיעה את כול
אך הדרך אל היציבות רצופה במכשולים פוליטיים רגישים. חמאס, שממשיך לשלוט בחלקים נרחבים מהרצועה גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, הבהיר כי המנדט של הכוח הבינלאומי חייב להיות מוגבל: אסור לו להתערב בממשל הפלסטיני הפנימי. מנגד, התוכנית האמריקאית שואפת להקים מערכת ממשל פוסט-מלחמתי שתנוהל על ידי מועצה מבצעת של אישים בינלאומיים וממשלת טכנוקרטים פלסטינית.
בעוד שמדינות כמו אינדונזיה וספרד כבר הביעו נכונות לשלוח כוחות, בוושינגטון מנסים להרגיע את החששות של תורמות פוטנציאליות אחרות. גורמים אמריקאים ציינו כי המנדט של הכוח יהיה "צנוע" יותר ממה שחשבו בתחילה, וכי המדינות המשתתפות לא יידרשו לשלוח את חייליהן לקרב ישיר מול חמאס.
האם המדינה המוסלמית המרוחקת תהיה זו שתעזור להביא את השקט המיוחל לעזה? לעת עתה, היקף המעורבות של בנגלדש נותר לוט בערפל, אך עצם הצעתה מסמן פרק חדש ומרתק במאמצים הבינלאומיים לייצב את האזור.
0 תגובות