מול עיני המערב, הודו ממשיכה להתחמש בקצב מסחרר: תאגיד HAL ההודי חתם על הסכם היסטורי עם חברת ג'נרל אלקטריק האמריקנית לרכש 113 מנועי F404 עבור מטוסי הקרב הקלים מתוצרת הודית – TEJAS Mk1A. העסקה, בשווי של כמיליארד דולר, נועדה לחזק את עצמאות הייצור הביטחוני המקומי – ולהתכונן לעימותים עתידיים עם פקיסטן וסין.
ההסכם הזה אינו רק רכש ציוד; הוא מסמל ציון דרך מרכזי ביוזמת "אטמנירבהר בהארט" (הודו העצמאית) – האסטרטגיה הלאומית של ניו דלהי לצמצום התלות בייבוא נשק. ד"ר די.קיי. סוניל, מנכ"ל HAL, אמר בפברואר כי ההזמנות משקפות "אמון ביכולות HAL ובחזון אטמנירבהר בהארט". המנועים יסופקו בין 2027 ל-2032, כאשר חבילת תמיכה נרחבת מ-GE נועדה להגביר את התוכן ההודי במטוסים ליותר מ-64%, כולל שילוב מערכות לוחמה אלקטרונית מקומיות.
מלחמת 87 השעות: הרקע המתוח
העסקה מתרחשת על רקע גיאופוליטי מורכב ואלים. חיל האוויר ההודי, שמספר טייסותיו צנח לשפל חסר תקדים בעקבות פרישת מטוסי ה-MiG-21 הוותיקים, מנסה להדביק פערים מול איומים מתגברים מצד פקיסטן וסין.
רק בחודש מאי האחרון התרחש סכסוך מזוין קצר אך עז עם פקיסטן, שכונה "המלחמה של 87 השעות". הסכסוך פרץ בעקבות מתקפת טרור בפהלגם שבקשמיר. בעוד הודו דיווחה על השמדת אתרי טרור במבצע "סינדור", פקיסטן טענה להפלת חמישה עד שישה מטוסים הודיים. "האובדנים הם חלק מהקרב, אך הטייסים חזרו הביתה בשלום", אמר ראש מטה ההגנה ההודי, הגנרל אמיל צ'והאן, בהתייחסו לאובדן שלושה-ארבעה מטוסים שאושרו על ידי מקורות מערביים.
בעקבות האירועים, ממשלת דלהי רואה בפקיסטן "איום קיומי רציני", מה שמאיץ השקעות של מאות מיליארדים בפרויקטי מודרניזציה צבאית. עסקת המנועים היא צעד ישיר באסטרטגיה זו, שמטרתה להשלים את מצבת 180 מטוסי הקרב המתוכננים.
המכסים של טראמפ והקשר האמריקני
למרות חשיבותה האסטרטגית של הודו עבור וושינגטון כמשקל נגד לסין, היחסים הכלכליים עברו טלטלה באוגוסט האחרון. הנשיא דונלד טראמפ הטיל מכסים של 50% על יבוא הודי, כעונש על רכישת נפט רוסי מוזל – מהלך שנתפס כמימון עקיף למלחמה באוקראינה. "הודו לא רק קונה כמויות עצומות של נפט רוסי, אלא מוכרת אותו בשוק הפתוח ברווח גדול," אמר טראמפ.
הפגישה בין טראמפ לראש הממשלה נרנדרה מודי באוקטובר הובילה להבטחה הודית להפסיק את יבוא הנפט הרוסי, מה שהרגיע זמנית את המתיחות. מומחים מזהירים כי המכסים עלולים לפגוע בסחר הדו-צדדי, אך חתימת העסקה עם GE מדגישה את חשיבות השותפות האסטרטגית בין המדינות מעל למחלוקות הכלכליות.
האתגר: להפוך יבואנית ירודה למעצמה
הודו היא יבואנית הנשק הגדולה בעולם, והיא עדיין מייצרת רק 70%-75% מציוד ההגנה שלה. עסקת ה-F404 היא דוגמה קלאסית לאתגר ההודי: להפוך ליצרנית עצמאית תוך הסתמכות על טכנולוגיות מפתח זרות.
בנוסף, עיכובים קודמים באספקת מנועי GE – עקב בעיות בשרשרת האספקה העולמית – גרמו להאטה בייצור ה-TEJAS. לפי הדיווחים, ראשון מטוסי ה-Mk1A צפויים להגיע לחיל האוויר רק במרץ 2026.
בסופו של דבר, עסקת המנועים מחזקת את חוסנה הצבאי של הודו, אך מדגישה את המאזן העדין הנדרש: איזון בין עצמאות לאומית לבין שותפויות אסטרטגיות הכרחיות מול גל של מתיחויות גיאופוליטיות.
0 תגובות