מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) את הדו"ח השביעי העוסק במלחמת חרבות ברזל, ובו התרעה חמורה: מדינת ישראל אינה מחזיקה בתפיסת ביטחון לאומי רשמית ומעודכנת, מה שהוביל לאורך השנים להחלטות לא מגובשות ולחולשה אסטרטגית בדרגים העליונים.
לפי הדו"ח, אף שמדי פעם נעשו ניסיונות לגבש מסמך אסטרטגי כולל – לרבות במהלך כהונתו של ראש הממשלה נתניהו – לא הושלם מעולם תהליך גיבוש ואישור מסמך רשמי, בניגוד למקובל במדינות מערביות.
שמחת תורה: קריסת עקרונות הביטחון הלאומי
הביקורת מתמקדת גם במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר (שמחת תורה), בה קרסו שלושה מתוך ארבעת עקרונות היסוד שעליהם נשענה במשך שנים "תפיסת הביטחון הלאומית הלא-רשמית" של ישראל:
הרתעה, התרעה והגנה.
עקרון ההכרעה, כך מציין המבקר, עודנו בתהליך הערכה, ומידת מימושו טרם ברורה.
נתניהו התחיל – אך לא סיים: תפיסת הביטחון נותרה ללא תוקף
בדו"ח מופנית אצבע ביקורתית גם כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי ממצאי המבקר, נתניהו יזם מהלך חשוב לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי רשמית בשנים 2017–2018 ואף קידם פעולות ראשוניות להטמעתה. אך על אף ההבנה שהנושא חיוני, המהלך נותר תלוי באוויר – ללא אישור רשמי וללא החלטה מחייבת מצד הממשלה.
המבקר מציין כי נתניהו לא קידם את הרכיב הקריטי שנדרש ליישום התפיסה – שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תקציבים משמעותיים לביטחון, גם על חשבון תחומים אחרים. בהיעדר צעדים אלו, נותרה התפיסה כתובה בלבד – ללא כוח ממשי או מסגרת ביצוע.
גם המל"ל – לא מימש את תפקידו
הדו"ח לא חוסך ביקורת גם מהמל"ל – המטה לביטחון לאומי – שאמור לשמש זרוע מרכזית של ראש הממשלה בתכנון האסטרטגי. מאז שנת 2008, עת נכנס לתוקף חוק המל"ל, נדרשה המועצה להציע עדכונים לתפיסת הביטחון, וליזום דיונים עליה בקבינט המדיני-ביטחוני.
אולם, לדברי המבקר, ראשי המל"ל לדורותיהם לא הניחו בפני הקבינט הצעה מסודרת לתפיסת ביטחון מעודכנת, לא קיימו דיונים על הנושא ולא עיגנו את הנושא בהחלטות מעשיות – ובכך לא מימשו את אחריותם לפי החוק.
ללא תפיסה, ללא תיאום: צה"ל נאלץ לפעול בעצמו
דו"ח המבקר מצביע על פער מסוכן בין הדרג המדיני לצבאי: היעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת ובעלת תוקף מחייב מייצרת מצב שבו לצה"ל אין הכוונה אסטרטגית מוסדרת מטעם הממשלה, והוא נדרש לפעול לפי הבנתו בלבד – גם בהחלטות משמעותיות לעתידו ולמבנהו.
המבקר כותב במפורש כי היכולת של הדרג המדיני לאתגר, לבקר ולפקח על צה"ל – לוקה בחסר, ולעיתים כלל אינה קיימת. דוגמה בולטת לכך: במשך שנים משנה צה"ל את היקף מערך הטנקים (סד"כ) ללא תיאום אסטרטגי עם הממשלה וללא החלטה רשמית הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי כוללת.
ב-2020, לדוגמה, יישם צה"ל תוכנית להפחתת סד"כ טנקים ביוזמת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אביב כוכבי – ללא הצגה מוקדמת לקבינט וללא אישורו של שר הביטחון נפתלי בנט, וזאת בניגוד לסיכום קודם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
72 שנות נתק בין חזון לביצוע
הנתונים בדו"ח ממחישים את עומק המחדל: מאז 1953, עת נבנתה לראשונה תשתית רעיונית לתפיסת ביטחון על בסיס חזונו של דוד בן-גוריון – לא אושרה בישראל תפיסת ביטחון לאומי רשמית ועדכנית. במהלך השנים נעשו שישה ניסיונות לגבש מסמך אסטרטגי כולל – אך אף אחד מהם לא אושר על ידי הממשלה ולא זכה לתוקף מחייב.
המלצות המבקר: הגיע הזמן להחליט
לסיום, ממליץ מבקר המדינה לממשלת ישראל ולראש הממשלה להוביל תהליך מסודר ורשמי לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, שתקיף גם תחומים מדיניים, כלכליים וחברתיים. לאחר גיבוש המדיניות – יש לאשרה בממשלה ולפרסמה לציבור, כחלק מעקרון האחריותיות.
0 תגובות