
יפן אישרה בימים האחרונים תקציב ביטחון חסר תקדים בהיקפו - מעל 9 טריליון ין (כ-58 מיליארד דולר) - צעד המהווה עלייה של 9.4% בהשוואה לשנה הקודמת. מדובר בשנה הרביעית מתוך תוכנית חומש, שבסיומה צפויה יפן להכפיל את תקציב הביטחון השנתי שלה לשיעור של 2% מהתמ"ג, יעד שנקבע על פי מדיניות נאט"ו. מהלך זה צפוי להפוך את יפן למעצמה הצבאית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית וסין.
שר ההגנה שינג׳ירו קואיזומי הסביר כי "התקציב מייצג את המינימום ההכרחי כדי שיפן תוכל לעמוד באחריותה הביטחונית, בתקופה בה אנו ניצבים מול סביבת ביטחון מהמורכבות והמסוכנות ביותר מאז מלחמת העולם השנייה". התקציב, הנכלל במסגרת תוכנית הוצאה ממשלתית כוללת של 122.3 טריליון ין, צפוי לעבור לאישור הפרלמנט עד מרץ.
חלק ניכר מההשקעה יופנה לפיתוח ולהצטיידות בטילים ארוכי טווח מסוג Type-12 מתוצרת מקומית, המסוגלים להגיע לטווח של כ-1,000 קילומטרים. כבר השנה מתוכננת הצבת הסוללות הראשונות במחוז קומאמוטו שבדרום-מערב המדינה - מוקדם מהמתוכנן. בנוסף, יפן תשקיע כ-100 מיליארד ין בפריסת מערך רחב של רחפנים וכלי שיט בלתי מאוישים כחלק ממערכת חדשה בשם SHIELD, שתושלם עד 2028.
לצד זאת, טוקיו מאיצה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם בעלות בריתה, ובראשן ארצות הברית, נוכח התגברות האיומים האזוריים. בשבועות האחרונים התחדדה המתיחות עם סין בעקבות דבריה של ראשת הממשלה סנה טאקייצ׳י, שאמרה כי יפן עלולה להירתם צבאית במקרה שסין תנקוט פעולה נגד טייוואן.
בייג׳ינג הגיבה בחריפות להצהרות, ואנשיה האשימו את טוקיו ב"ניסיון להחזיר את הרוח הצבאית של יפן הישנה". דובר משרד החוץ הסיני, לין ג׳יין, אמר כי התקציב החדש "מבטא את כוונתם של גורמים ימניים ביפן להחיות את המיליטריזם ולערער את היציבות האזורית", והוסיף כי יפן "מתעלמת מהביקורת הבינלאומית ומעמיקה את ההסלמה".
לצד המתיחות המילולית, גברו גם החיכוכים המבצעיים: יפן מחתה לאחרונה בפני סין בעקבות תרגילי נושאת מטוסים של הצבא הסיני, במהלכם כיוונו מטוסי קרב סיניים את מכ"ם האש שלהם לעבר מטוסים יפניים - צעד שיכול להתפרש כהכנה לירי טילים.
הממשלה היפנית רואה באירועים הללו הוכחה נוספת לחשיבות ההאטה במרוץ מול סין, ומבטיחה כי תוכנית ההתחמשות תעמוד ביעדיה עד מרץ הקרוב - שנתיים לפני לוח הזמנים המקורי.








0 תגובות