בטקס יום הזיכרון לחללי המסלולים החרדים נשא שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ דברים שבהם שילב בין זיכרון הנופלים והתמודדות עם המלחמה המתמשכת.
בדבריו פתח סמוטריץ׳ בהתייחסות לדמותו של רבי עקיבא ואמר כי “לרבי עקיבא היו 24 אלף תלמידים, אליהם הצטרפו 25,648 תלמידים. תלמידים בתורה ותלמידים בגבורה”, תוך שהוא קושר בין לימוד התורה לשירות הצבאי ולמסירות הנפש של הנופלים.
בהמשך התייחס למלחמה ואמר כי “בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו בעיצומה של מלחמה קיומית, מלחמה הכרחית וצודקת מאין כמותה”, והוסיף כי לצד ההישגים יש גם מחיר כבד: “עוד ועוד נופלים מצטרפים אל בתי העלמין, עוד ועוד משפחות מצטרפות אל מעגל השכול”.
סמוטריץ׳ תיאר גם את המציאות האישית של מקבלי ההחלטות בממשלה ואמר כי “חברי ואני עוברים מדיון קבינט להלוויה, ומדיון ביטחוני אל ניחום משפחה אבלה”, והדגיש את כובד האחריות: “האחריות כבדה, והמחירים רבים וקורעים את הלב”.
לצד הכאב הדגיש גם את מה שהגדיר כעוצמות לאומיות: “מתגלות בעם ישראל עוצמות מדהימות, עוצמות של מסירות נפש, ואמונה, אחדות וגבורה”, והוסיף כי “עם ישראל ברגעים הקשים ביותר התאחד ויצא להכות באויביו”.
בהתייחסו למשפחות השכול אמר כי “כשאנו מביטים על פניכם, אנו רואים את המחיר הנורא של הקוממיות שלנו”, אך גם הביא פסוקים של תקווה: “מנעי קולך מבכי… ויש תקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם”.
את דבריו סיים במסר חד: “אנחנו מאמינים ובונים, מצפים ופועלים. אנחנו בונים את ארץ ישראל כמקום להשראת השכינה - ואין נחמה גדולה מזו”.
0 תגובות