הפיגוע הקשה שאירע ב־26 בדצמבר, ובו נרצחו שני בני אדם בידי שוהה בלתי חוקי, החזיר לשיח הציבורי שאלה שמטרידה אזרחים רבים אך לרוב נותרת מתחת לרדאר: מדוע ממשיכים להעסיק שב״חים בענף הבנייה, גם לאחר אינספור אזהרות ואירועי טרור.
בתוכנית כיכר FM, בהגשת אלי גוטהלף, עלה לשידור יוני, קבלן חרדי, שבחר להתמודד עם השאלה הזו חזיתית, בלי התחמקויות ובלי סיסמאות.
לא כל שב״ח הוא אותו דבר
כבר בפתיחת השיחה ביקש הקבלן לעשות הבחנה שלדבריו כמעט ואינה נשמעת בשיח הציבורי. יש, כך לדבריו, שוהים בלתי חוקיים שמעולם לא עברו בדיקה ביטחונית, אך יש גם פועלים פלסטינים בעלי אישורי עבודה שעברו סינון של השב״כ – אלא שההיתר שלהם מוגבל לאזורים מסוימים בלבד.
״אלה אנשים שנבדקו, גם הם וגם בני המשפחה שלהם״, טען, ״אם הם עברו בדיקה ביטחונית, למה אסור להם לעבוד בירושלים או בתל אביב ומותר להם לעבוד רק ביישובים מסוימים״.
לדבריו, ההגבלה אינה תמיד תוצאה של מידע מודיעיני קונקרטי, אלא של מדיניות כללית וניהול סיכונים.
אלי גוטהלף: ״אם יש אחוז אחד – הדיון נגמר״
מנגד, אלי גוטהלף לא קיבל את הטיעון. הוא חזר שוב ושוב לנקודה אחת: האחריות אינה סטטיסטית אלא מוסרית.
״אם יש אפילו אחוז אחד שמישהו ייפגע – אין שום פרנסה בעולם שמצדיקה את זה״, אמר בשידור. לדבריו, כל מעסיק שמכניס אדם שלא עבר בדיקה מלאה נושא באחריות כבדה לא פחות מהמחבל עצמו.
העימות באולפן שיקף את הפער העמוק בין מצוקת השטח לבין עקרון פיקוח הנפש.
ענף הבנייה תקוע, והפתרונות לא מגיעים
הקבלן תיאר מציאות קשה בענף, במיוחד בקרב קבלני שיפוצים קטנים. לטענתו, פתרון העובדים הזרים מתאים לחברות בנייה גדולות בלבד, שמסוגלות להתחייב לצוותים קבועים ולמאות שעות עבודה חודשיות.
לעומתן, קבלנים קטנים זקוקים לכוח אדם דינמי: יום אחד רצף, יום אחר חשמלאי, ולפעמים פועל פשוט בלבד. ״אין לנו מענה״, אמר, ״וכשאין מענה – אנשים נדחפים לפתרונות אסורים״.
עם זאת, גם הוא הדגיש כי אין כאן רצון לעבור על החוק או לזלזל בחיי אדם, אלא מציאות שבה המדינה לא מספקת חלופה סבירה.
השביעי באוקטובר כקו שבר
בשלב מסוים חזר גוטהלף ללקח המרכזי מהשביעי באוקטובר. ״תושבי העוטף אמרו את אותם דברים בדיוק״, הזכיר, ״ובסוף שילמנו מחיר נורא״.
לדבריו, חישובי סיכון פרטיים אינם יכולים להחליף מדיניות ביטחונית מסודרת. ״לא כל אזרח יכול להיות שב״כ״, קבע, ״וברגע שכל אחד מנהל סיכונים לבד – אנחנו בכאוס״.
אין פתרון קל, אבל יש קו אדום
השיחה לא הסתיימה בהכרעה חד־משמעית, אך כן הציבה גבול ברור. גם הקבלן עצמו הודה כי אם היה יודע בוודאות שעובד מסוים מסכן חיי אדם – לא היה מעסיק אותו, בשום מחיר.
הקריאה שעלתה מהשידור הייתה כפולה: למדינה – לספק פתרון אמיתי לענף הבנייה, עם בדיקות ביטחוניות מסודרות ואכיפה אפקטיבית. ולקבלנים – להבין שברגע שפיקוח נפש נכנס לתמונה, אין מקום לפשרות.
הראיון שודר ב״כיכר FM״ בהגשת אלי גוטהלף. הפקה: נריה סעדיה
0 תגובות