זהו המהלך המשמעותי ביותר בזירה הדרומית מאז תחילת הלחימה. על פי דיווחי הכתב דורון קדוש בגלי צה"ל, מערכת הביטחון השלימה את ההכנות האחרונות, וההערכה היא כי כבר בימים הקרובים – ואולי אף בטווח של 24 השעות הקרובות – מעבר רפיח ייפתח מחדש לתנועת בני אדם בין עזה למצרים.
המהלך מגיע במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא דונלד טראמפ, והוא מהווה צעד משמעותי בהסדרה ההומניטרית ברצועה. אולם השאלה המרכזית שמעסיקה את הקבינט המדיני-ביטחוני היא שאלת הריבונות והפיקוח הביטחוני על המעבר.
פיקוח מרחוק: כך יעבוד המתווה החדש
על פי המתווה המתגבש, ישראל בחרה בצעד של "פיקוח מרחוק" שונה מהותית מהמודל שהיה קיים בעבר. כל עזתי שירצה לצאת יצטרך קודם כל אישור מקהיר, ולאחר מכן השמות יועברו לאישור ביטחוני מוקדם של שירות הביטחון הכללי בישראל.
בניגוד לעבר, בודקים ביטחוניים ישראלים לא יהיו נוכחים פיזית במעבר היציאה. במקום זאת, צוותים של האיחוד האירופי ועובדים פלסטינים המזוהים עם הרשות הפלסטינית ינהלו את המעבר בפועל.
החידוש הטכנולוגי המרכזי הוא חמ"ל פיקוח ישראלי מתקדם. נציגי מערכת הביטחון ישבו מול מסכים המחוברים למצלמות זיהוי פנים מתקדמות המוצבות על קרוסלות היציאה. במידה ויזוהה מבוקש או "פצצה מתקתקת" שמנסה להימלט למצרים, לנציג הישראלי תהיה סמכות לעצור את המנגנון ולהתערב מרחוק.
כניסה לעזה: מסננת צה"לית מחמירה
בעוד שביציאה למצרים ישראל "משחררת חבל", בכניסה לרצועה הסיפור שונה לחלוטין. כל אדם שיבקש להיכנס לעזה יעבור במסננת צה"לית מחמירה שתכלול שיקוף ומגנומטרים לבדיקה פיזית קפדנית של ציוד, אימות ביומטרי וזיהוי פנים מול מאגרי המודיעין המעודכנים ביותר. רק לאחר אישור סופי, יוכל הנכנס לחצות את הגבול לאזור שבשליטת חמאס.
סערה בקבינט: "מעבירים את עזה בדם ילדינו"
המהלך עורר ביקורת חריפה בקרב שרים בקבינט המדיני-ביטחוני. השרה אורית סטרוק תקפה בחריפות: "אנחנו מעבירים את עזה לרשות הפלסטינית בדם ילדינו. הקבינט הזה הרי בסוף יקבל החלטה לשלוח את חיילינו להילחם בחמאס כי אף אחד אחר לא יעשה את זה, ואז מה נגיד להם?"
השר בצלאל סמוטריץ' הוסיף: "אם לא נשלוט שם עם שלטון צבאי - המשמעות היא שנקבל מדינה פלסטינית". השר איתמר בן גביר התבטא: "עשינו דברים גדולים כמו להרוג עשרות אלפי מחבלים, אבל עדיין לא השמדנו לחלוטין את החמאס - אם מעבר רפיח יפתח זו תהיה טעות גדולה ומסר רע מאוד".
בלשכת ראש הממשלה הבהירו כי המהלך נעשה במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, וכי פתיחת המעבר הותנתה בהשבתם של כל החטופים החיים וביצוע מאמץ מלא מצד חמאס לאיתורם והשבתם של כל החטופים החללים.
האתגר המודיעיני: האם הפיקוח מרחוק יספיק?
פתיחת מעבר רפיח היא מסר לעולם ולמצרים על רצון ישראלי להסדרה הומניטרית, אך היא מציבה אתגר מודיעיני אדיר. השאלה המרכזית היא האם הפיקוח מרחוק יספיק כדי למנוע בריחת בכירים ומחבלים מבוקשים. האם "הקו הצהוב" שנקבע בכניסה לעזה יהפוך לפרצה החדשה במערך הביטחון?
כידוע, בימים האחרונים חיסלו כוחות צה"ל מספר מחבלים שחצו את הקו הצהוב ברצועה והתקרבו לכוחות באופן שהיווה איום מיידי. בפיקוד הדרום מבהירים: כל מי שיחצה את הקו המסומן ויהווה איום – דמו בראשו.
התשובות לשאלות הביטחוניות יתחילו להתבהר כבר בימים הקרובים, עם פתיחת המעבר בפועל. צה"ל מבצע בשעות אלו פעולה ממוקדת למיצוי כלל המידע המודיעיני שהושג במסגרת המאמץ לאיתור והשבת החלל החטוף רן גויאלי הי"ד. עם מיצוי הפעולה ובהתאם למוסכם עם ארה"ב, ישראל תפתח את מעבר רפיח.
0 תגובות