מי שנחשבה למסכלת המינוי הראשית של זיני, היא היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שאתמול (רביעי) פרסמה את עמדתה לפיה, לא נמצאה עילה משפטית שתמנע את מועמדותו לתפקיד הרם, ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, כתב אף הוא מכתב המתנגד למינוי. יצוין, כי בשל סיבות אישיות של אחד מחברי הוועדה, המינוי שהיה אמור להיכנס לתוקף בשבוע הבא, צפוי להידחות בשבוע.
ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, המתנגד למינויו של דוד זיני לראש הארגון יחד עם עוד שלושה לשעברים, שיגר הבוקר מכתב לוועדת גרוניס - הבוחנת את המינוי וכפי שדווח צפויה לאשר אותו.
כהן הבהיר במכתב כי הסיבה העיקרית להתנגדותו למינוי, הוא החשש הממשי שזיני יופעל על ידי נתניהו שלא בהתאם לחוק.
במכתב כתב כהן: "בהינתן רגישות התפקיד והיקף סמכויותיו, קיים חשש כי המועמד יופעל הלכה למעשה על ידי מי שמינה אותו, ויעשה שימוש בסמכויותיו - לרבות סמכויות ביטחוניות ואזרחיות - באופן שאינו עומד באמות מידה אם לחוק מקצועיות, ואף ייתכן שלא בהתאם לחוק".
לגבי הניסיון המקצועי כתב כהן: "ההכרות האישית שלי עם הנדרש מראש שירות הביטחון הכללי מביאה אותי למסקנה כי מגוון התפקידים שמילא המועמד עד כה בצה"ל, אינה מהווה בסיס מספיק למינויו לראש השירות. הוא מילא עד כה תפקידים שלא הקנו לו ניסיון ניהולי-אסטרטגי ברמה הלאומית הנדרשת לתפקיד נשוא הדיון. מינוי כזה חורג מן המקובל ואינו תואם את אמות המידה המקצועיות שנקבעו במינויים קודמים".
לדבריו: "מאחר שמינויו לתפקיד בכיר מגיע למועמד בלא שהיה בין הבכירים הרלוונטיים לתפקיד זה, הוא עלול, ברמת ודאות לא קטנה לחוש 'חייב', במידה חריגה, את המינוי לדרג הממנה, קרי ראש הממשלה נתניהו. מצב זה יוצר חשש ממשי שחובת נאמנותו האישית, בעת שיופעלו עליו לחצים תגבר על חובתו לשלטון החוק ולעקרון העצמאות המקצועית".
כהן גם ניסה לטעון לפגיעה באמון הציבור, דבר שאולי נכון אך לא נלקח בחשבון אף פעם כשמינו ראש שב"כ "מהצד הנכון"; "מינוי מועמד שאינו בעל ניסיון מתאים, ואשר תלותו האישיתבממנה ברורה וגלויה, עלול להיתפס בציבור כמינוי בלתי ראוי וככזה המבוסס על שיקולים זרים. מצב זה יפגע באמון הציבור במערכת הביטחונית ובמוסדות המדינה, דבר שעלול להביא לנזק בלתי הפיך".
כהן הוסיף וכתב: "נושא משרה ביטחונית כה בכירה אינו רשאי להיות 'חייב' דבר לממנה. חשש זה הופך ממשי לאור תיאור התנהלותו העקבית ואף המתגברת והולכת של ראש הממשלה נתניהו כאשר הוא מעמיד את ראשי השירות לדורותיהם בדילמה שביןהנאמנות האישית אליו לבין החובה של ראש השירות לפעול רק על פי דין ותוך נאמנות מלאה לציבור בלבד. נאמנותו של ראש השירות חייבת להיות נתונה ללא צל של פקפוק לממלכה ולא למלך".
בשלב זה חשף כהן סיפורי עבר - לטענתו: "במהלך כהונתי כראש השירות, נאלצתי להתמודד עם בקשות בעייתיות של ראש הממשלה ממני, אשר העמידו אותי במבחן חובת הנאמנות המתואר לעיל. נתניהו ביקש ממנו בשנת 2014 לפעול להסרת סיווגו הביטחוני של נפתלי בנט, שהיה אז חבר קבינט וסירבתי".
כהן התייחס לפריצה לנייד של גנץ בשנת 2019: "נתניהו ביקש מארגמן להצהיר שגנץ "סחיט" ולא יכול לכהן כראש ממשלה. ניתן רק לשער מה היו מניעיו של ראש הממשלה בבואו לדרוש דרישה זאת מראשהשירות ארגמן, כאשר כאמור מדובר למעשה בהכפשה חסרת ביסוס עובדתי נגד יריב פוליטי".
כמו כהן הוא כתב על התצהיר של רונן בר לבג"ץ: "הוא פירט לו לחצים פסולים שהופעלו עליו מצד ראש הממשלה ובהם, דרישות לעקוב אחר פעילי מחאה, ניסיון לעשות שימוש בשב"כ כדי לשבש לכאורה את משפטו הפלילי של ראש הממשלה ועוד", סיים כהן.
כזכור בהרב-מיארה הוציאה חוות דעת שאין בעיה עם המינוי, אך הדגישה כי זיני יצטרך להבהיר בפני הוועדה המיוחדת את הטענות שעלו כלפיו בתקשורת, אף שלא נמצא כי הפר צו של בג"ץ או הנחיה משפטית מחייבת.
גורמים משפטיים והערכת פרשנים מצביעים על כך שככל שלא יתגלה מידע חדש ומשמעותי, הדרך של זיני לתפקיד ראש השב"כ כמעט סלולה.
הפרשן הצבאי יוסי יהושע הסביר כי לוועדה המיוחדת לא הועברו חומרים המעלים חשד לבעיות בטוהר המידות של זיני – וזהו תנאי יסוד לבחינת המינוי.
יחד עם זאת, הוועדה צפויה להתמקד בבחינת התנהלותו של האלוף מול הרמטכ"ל, וכן לבחון האם התגלו פערים בדיווחים הקשורים לפגישות שקיים עם ראש הממשלה.
0 תגובות