
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה הערב (ראשון) את עמדתה בפני בג"ץ בנוגע לעתירות שהוגשו נגד החוק ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
בהרב-מיארה טענה כצפוי כי החוק פוגע בצורה חמורה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובעקרון הפרדת הרשויות, ולכן אינו חוקתי. היא קראה לשופטים להתערב ולבטלו.
"רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית, ולעיתים היחידה, למניעת שימוש לרעה בכוח השלטוני, לשמירה על זכויות האדם ועל האינטרס הציבורי", כתבה היועמ"שית. "אין לאזרח הנפגע מהשלטון כתובת אפקטיבית אחרת שבכוחה להושיט לו סעד", לפי ציטוט ממכתבה שהובא בכתבת N12.
החוק, שאושר לאחרונה בכנסת, משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. על פי התיקון, שישה מתוך תשעת חברי הוועדה יהיו נציגים פוליטיים או אנשים המיועדים מטעמם, בעוד שהיתר יהיו שופטים בלבד. לפי היועצת, השינוי מבטא את דחיקתם של השיקולים המקצועיים לטובת שיקולים פוליטיים בבחירת השופטים. "שינוי הרכב הוועדה מעלה את סוגיית הכוח הפוליטי על פני הצורך במערכת משפט עצמאית ומקצועית", בכך טענה שמערכת המשפט על שופטיה היא אכן "עצמאית".
בנוסף, ציינה בהרב-מיארה כי הכללים לבחירת שופטים שונו אף הם, כך שהליך הבחירה הופך למתואם עם אינטרסים פוליטיים ולא למערכת שמבטיחה שיפוט מקצועי, ממלכתי ועצמאי. "ההסדר החדש יוצר תמריצים והטיות לשופטים ולמועמדים לשיפוט כאחד, העלולים להשפיע על החלטותיהם השיפוטיות ולפגוע קשות בעקרונות העצמאות, אי-התלות והפרדת הרשויות", טענה עוד היועמ"שית.
התיקון לחוק גם מקצר את דרישת הרוב למינוי שופטים לבית המשפט העליון: במקום שבעה חברי ועדה נדרש רוב של חמישה בלבד. "המשמעות היא שבבחירת שופטים לבית המשפט העליון, חברי הוועדה שהם שופטים נותרו כ'משקיפים' בלבד", הסבירה בהרב-מיארה.
היועצת קבעה כי החוק מהווה חריגה מסמכות הכנסת ופוגע בעקרונות הדמוקרטיים המרכזיים של המדינה. "התיקון לחוק היסוד מהווה מקרה קצה 'המזעזע' את אבני הבניין הדמוקרטיות עליהן מושתת אופיה הדמוקרטי של המדינה, וחקיקתו מצריכה התערבות בית המשפט והכרזה על בטלותו", כתבה.
שר החוץ גדעון סער, מיוזמי החוק הגיב בחריפות:
"עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כפי שהוגשה לבג״צ, ע״י לא פחות מ-4(!) פרקליטים, בענין החוק לבחירת השופטים היא עמדה מבישה, הזויה ומופרכת.
החוק שהובלתי בהסכמה עם שר המשפטים, הוא חוק מתון ומידתי, עם תחולה לכנסת הבאה בלבד. אם חוק כזה הוא ״בלתי חוקתי״ משמעות הדבר היא כי לכנסת אין כל אפשרות מעשית לבצע רפורמה כלשהי במערכת המשפט.
זוהי התקפה על עצם זכותו ויכולתו של בית המחוקקים שלנו, שנבחר ע״י העם, לחוקק.
עמדה כזאת היא בדיוק מה שטוענת היועצת כנגד החוק: ״פגיעה אנושה במאפיינים הגרעיניים של זהותה הדמוקרטית של המדינה״.








0 תגובות