בלב המאבק על קיומה של אוקראינה מול רוסיה, נשיא המדינה ולודימיר זלנסקי פותח כעת חזית חדשה ומפתיעה – הקרב על לוח השנה.
בנאום לילי נוקב, הבהיר הנשיא כי המציאות המדממת של המלחמה אינה מאפשרת עוד להמשיך ולחיות לפי לוח זמנים שהוכתב על ידי העבר הסובייטי וההשפעה הרוסית. זלנסקי אינו מבקש רק להזיז תאריכים, אלא לעצב מחדש את הנשמה התרבותית של עמו, תוך שהוא מכריז על רפורמה שתהפוך את ימי החג והזיכרון ל"הוגנים ונכונים" עבור המציאות האוקראינית החדשה.
במשך עשרות שנים, לוח השנה האוקראיני היה רווי ב"ימים מקצועיים" ימים שנקבעו לציון או להוקרה של אנשים העוסקים במקצוע מסוים, למשל: יום המורה, יום הרופא, יום האגרונום, יום הפועל ויום העיתונאי. ברוב המקרים, אלה אינם חגים דתיים וחגים שהשתמרו עוד מהעידן הסובייטי ומהשנים הראשונות של העצמאות, שבהן ההשפעה הרוסית עדיין הייתה נוכחת בכל פינה.
מוסקבה הנחילה מערכת שבה לכל מקצוע יש יום חגיגה משלו. לעיתים נוצר ערבוב חסר היגיון עם כפילויות תמוהות, שבהן מספר חגים שונים לחלוטין נופלים על אותו התאריך. עבור האוקראינים, לוח השנה הזה היה תזכורת מתמדת לשליטה תרבותית זרה, מערכת שאינה משקפת את הזהות הלאומית הייחודית שלהם אלא את הסדר הישן של ברית המועצות.
הצורך בשינוי הפך לדחוף ודרמטי במיוחד בשל זוועות המלחמה הנוכחית. זלנסקי חשף בנאומו את הדיסוננס הבלתי נסבל שנוצר בלוח השנה הקיים:
"צירופי מקרים חגיגיים רעים", כהגדרתו, שבהם ימי זיכרון לטרגדיות נוראיות מהקרבות נופלים בדיוק על ימי חג מקצועיים שהשתמרו מהעבר. במדינה שבה כמעט כל יום עלול להפוך ליום זיכרון חדש, המצב שבו הציבור נדרש לחגוג אירועים בירוקרטיים סובייטיים ביום שבו הלב בוכה על קורבנות המלחמה הפך למעמסה נפשית ומוסרית כבדה.
כעת, זלנסקי מנחה את יו"ר הפרלמנט ונציגי החברה האזרחית לגבש גישה חדשה ולוגית לחלוטין לזמן האוקראיני.
הוא שואב השראה מהמעבר המוצלח של חג המולד ל-25 בדצמבר – מהלך שהתקבל בטבעיות ובקלות על ידי הציבור כחלק מההתקרבות למערב ומהניתוק מהכנסייה הרוסית.
שאיפתו של הנשיא היא ליצור סדר יום לאומי שיעניק כבוד ראוי לגיבורי האנרגיה והצבא, אך יעשה זאת מתוך התחשבות ברגשות הלאומיים ובמציאות המודרנית. זלנסקי מבקש להשאיר מאחור את הבלבול הסובייטי ולכונן לוח שנה שבו כל תאריך ירגיש נכון, הוגן ומחובר למאבק האוקראיני לחירות.
0 תגובות