סערה מתחוללת בלבנון לאחר ששר החוץ הלבנוני יוסף רג'י הודיע לראשונה באופן רשמי בריאיון לערוץ סקיי ניוז על הסכמה לתקיפות ישראליות בשטח המדינה, כל עוד חיזבאללה לא יפורק מנשקו.
"לבנון הסכימה לתנאים לפיהם כל עוד חיזבאללה לא התפרק לחלוטין מנשקו אז לישראל יש זכות להמשיך לתקוף בלבנון", הודיע השר. על פי גורמים ישראליים זו הפעם הראשונה שבה גורם לבנוני כה בכיר ורשמי מודה בכך באופן פומבי.
בחיזבאללה זעמו על הדברים. בכיר הארגון ר'אלב אבו זיינב טען כי "יכולה להיות מחלוקת פוליטית עם שר החוץ ואלה שהוא מייצג, אבל רג'י הצדיק הרג לבנונים ומילא את תפקידו של גדעון סער, בהגנה על פשעי ישראל. הוא מתייחס אליהם כטבעיים. זה דורש עמדה נחרצת מצד הנשיא והממשלה. שתיקה פירושה הסכמה ומעבר לשירות האויב".
עיקרי ההסכם
בסוף נובמבר 2024 נכנסה לתוקף הפסקת אש בין ישראל ללבנון, שנועדה לעצור את הלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל. ההסכם, שאושר בקבינט המדיני־ביטחוני ב־26 בנובמבר ונכנס לתוקף יום לאחר מכן, גובש בתיווך אמריקאי ובהסכמת איראן, לאחר כשנה של עימות מתמשך מול חזבאללה.
ההסכם קובע הפסקה מוחלטת של פעולות התקפיות משני הצדדים, תוך הכרה בהחלטת מועצת הביטחון 1701. חיזבאללה וכל גורם חמוש אחר אמורים לסגת מדרום לבנון אל מצפון לנהר הליטאני, כאשר רק צבא לבנון ויוניפי"ל יורשו לפעול בדרום המדינה. בנוסף, נקבע פיקוח ממשלתי על ייצור, החזקה והעברת נשק בלבנון, פירוק תשתיות ועמדות צבאיות בלתי מורשות, והקמת מנגנון פיקוח בינלאומי בהובלת ארצות הברית ובשיתוף מדינות אירופה.
ישראל התחייבה לנסיגה מדורגת מדרום לבנון בתוך 60 ימים, ללא הקמת אזור חיץ, ובמקביל הוסכם על קידום מו״מ עקיף לקביעת גבול יבשתי מוסכם. לפי פרסומים בישראל, ארצות הברית התחייבה במסמך צד לאפשר לישראל חופש פעולה צבאי במקרה של הפרות.
יישום חלקי והארכת ההסכם
כבר עם כניסת הפסקת האש לתוקף החלו האשמות על הפרות. ישראל דיווחה על ניסיונות של חיזבאללה לשקם תשתיות ולהעביר אמצעי לחימה לדרום לבנון, ותקפה מטרות של הארגון בתגובה.
ב־26 בינואר 2025, עם תום 60 הימים שנקבעו לנסיגה, ישראל לא השלימה את היציאה מדרום לבנון מכיוון שההסכם לא נאכף במלואו. בעקבות זאת הוארכה הפסקת האש עד 18 בפברואר, ובתום התקופה הודיעה ישראל כי תשאיר כוחות בחמישה מוצבים לאורך הגבול, בתיאום עם מנגנון הפיקוח.
התקיפות והמתיחות המתמשכת
לאורך תקופת הפסקת האש בוצעו מאות הפרות מצד ארגון הטרור. חיזבאללה ירה רקטות לעבר הר דב, וישראל תקפה בתגובה משגרים, מחבלים ותשתיות ברחבי לבנון. לפי צה״ל, מאז כניסת ההסכם לתוקף חוסלו עשרות מחבלי חיזבאללה במהלך ניסיונות טרור והפרות. במקביל, לבנון הגישה תלונות לאו״ם על מאות הפרות ישראליות.
למרות קיומה הרשמי של הפסקת האש, יישום ההסכם נותר חלקי ושברירי. ישראל ממשיכה לאכוף את הקווים האדומים שלה באמצעות תקיפות ממוקדות, בעוד חיזבאללה מנסה לשמר נוכחות והשפעה בדרום לבנון. המצב הביטחוני בצפון מוסיף להיות מתוח, וההסכם נתפס יותר כהפוגה זמנית מאשר כהסדר יציב ארוך טווח.
0 תגובות