ערב חג הפורים, ובצל אירועי המלחמה, הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד יוסף, מפרסם לטובת הציבור הנחיות המותאמות למצב הביטחוני ולצורך בשמירה קפדנית על חיי אדם: ״פשוט שחובה עלינו להישמע להוראות פיקוד העורף בכל הנוגע לשמירה על הביטחון, ומחמת שיש חשש פיקוח נפש, אסור בהחלט לפעול כנגד ההוראות״.
לשון המכתב המלא:
"אודות קיום מצות מקרא מגילה בשנה זו, שבה אנו מצויים במלחמה קשה כנגד אויבינו, הנני להשיב:
א. הדבר פשוט שחובה עלינו להישמע להוראות פיקוד העורף בכל הנוגע לשמירה על הביטחון, ומחמת שיש חשש פיקוח נפש בדבר, אסור בהחלט לפעול כנגד ההוראות.
ב. אמנם בכל שנה מצוה לקרוא את המגילה ברוב עם, אולם בשנה זו מכיוון שלדעת כוחות הביטחון התקהלות אנשים רבים במקום שאינו מוגן כראוי מהווה סכנה, היכן שאפשר לקרוא את המגילה במרחב מוגן או במקלט, יש לעשות כן, ואפילו כשמחמת כן אי אפשר לקרוא את המגילה ברוב עם. ואפילו אם מחמת כן יצטרכו לקרוא את המגילה ביחיד ובלא מנין עשרה, יש לעשות כן.
ג. השומע קריאת המגילה דרך הטלפון או הרדיו או בזום, אינו יוצא ידי חובת מצות קריאת המגילה, ולכן מי שאין בידו מגילה כשרה, ואין לו שום אפשרות לקרוא או לשמוע את קריאת המגילה כראוי, יקרא את המגילה מתוך חומש, בלא ברכות, וכמו כן יאמר "הלל שלם" בלי ברכות.
ד. זמן קריאת המגילה בליל פורים הוא אחר צאת הכוכבים, (ובימים אלו הוא בערך בשעה 18:00 בערב) ונמשך הזמן עד עלות השחר. ואם אין אפשרות לקרוא את המגילה בליל פורים ואפשר לקוראה רק בערב פורים מבעוד יום, יש להקל בשעת הדחק לקרוא את המגילה משעת "פלג המנחה", (ובימים אלו היינו בערך בשעה 16:30 אחה"צ). וכך ינהגו חיילים שמחמת פעילות מבצעית לא יוכלו לקרוא את המגילה בלילה.
ה. זמן קריאת המגילה ביום פורים הוא משעת זריחת השמש, וזמנה נמשך במשך כל שעות היום, ובשעת הדחק ובמקום צורך גדול אפשר להקל לקוראה החל משעה ושתים עשרה דקות קודם זריחת השמש.
ו. אם נשמעה התרעה באמצע קריאת המגילה, חייבים להפסיק את הקריאה וללכת מיד למרחב מוגן או מקלט, ואם אפשר ימשיכו שם את קריאת המגילה. ואם אי אפשר להמשיך שם, ימשיכו את הקריאה כשיחזרו למקומם, ואינם צריכים לחזור לראש המגילה אלא ממשיכים מהמקום שהפסיקו. ואפילו אם שהו הו באמצע הקריאה משך זמן רב, וגם הפסיקו בדיבור, אינם צריכים נים לחזור לראש, וממשיכים הקרי קריאה מהמקום שהפסיקו.
ולאור המצב השורר בא ארץ הקודש, הנני קורא בקריא אה של חיבה אל כל אחינו בני ישראל בכל אתר ואתר, להתחזק בלימוד מוד תורה ובתפלה, וראוי שיקבל כל אחד על על עצמו להוסיף בלימוד התורה ובתפלה למען הצלת כלל ישראל, ועל ידי כך יקויים בנו הפסוק "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, ואמרו ח חז"ל (במסכת ראש השנה דף כט) "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או מלחמה, אלא כל כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם בשמים היו מתגברים".
והשי"ת ישמור על על עמו ישראל ויעשה עמנו נסים ונפלאות אות כמו בזמן מרדכי ואסתר, כאשר "נקהלו היהודים ועמוד על נפשם ואיש לא עמד בפניהם", והן א-ל כביר ולא ימאס תפלת רבים, ויקבל ברחמים וברצון את תפלותינו להצלת העם העם היושב בציון ולהצלחת חיילי ישראל במערכות המלחמה, וזכותו של אאמו"ר מרן עט"ר זצוק"ל שמסר את נפשו בימי חייו למען כלל ישראל, תעמוד לנו שלא ישמע שוד ושבר ברחובותינו, ונזכה לביאת גואל צדק בקרוב. בברכת "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" כן תהיה לנו".
הרב הראשי הגאון הרב קלמן בר פרסם מכתב הנחיות הלכתיות לציבור:
"זוכים אנו לחזות ברגעים היסטוריים, בהם מתגלה לעינינו גודל חסדיו של ה' יתברך. אויבינו שקמו עלינו לכלותנו נופלים בזה אחר זה, ומתקיים בהם הכתוב (תהילים לז,טז): "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה". זוכים אנו לראות בעינינו ניסים ונפלאות כימים ההם בזמן הזה - "לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ". ו- "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר".
לקראת ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, חובתנו להרבות בשמחה ובהודיה על חסדי שמים, ולקיים את מצוות היום. יחד עם זאת, חובתנו לנהוג באחריות ולהקפיד על שמירת הנחיות פיקוד העורף, הנחיות אלו מצילות חיים וחובתנו לשומרם - "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". השמחה איננה באה על חשבון הזהירות, וההקפדה על כללי הביטחון הינה חלק בלתי נפרד מעבודתנו בימים אלו.
להלן הנחיות מעשיות בקיום מצוות היום:
י"ג אדר - תענית אסתר
תענית אסתר - מתענים בי"ג באדר (שו"ע או"ח תרפ"ו, א), שכן בימי מרדכי ואסתר נקהלו ישראל ביום י"ג באדר להילחם ולעמוד על נפשם, והיו צריכים לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ה' להינקם מאויביהם. מצינו שכאשר היו ישראל ביום מלחמה היו מתענים, וכפי שאמרו חז"ל על משה רבינו שביום שנלחם עם עמלק היה מתענה. ואם כן, בוודאי שגם בימי מרדכי ואסתר היו מתענים באותו יום. לפיכך נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר, ונקרא שמו תענית אסתר, כדי לזכור שה' יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו, כשם שהיה בימים ההם. (משנה ברורה שם, ב)
תפילה - בימים גורליים אלו מצווים אנו להרבות בתפילה ובתחנונים לפני ה' יתברך, שיחיש עזרתו וישלח שמירה והגנה על כל הלוחמים המסורים, על אנשי כוחות הביטחון וההצלה, ועל כל אחינו בית ישראל בכל מקום שהם. נתפלל שנזכה גם בימי הפורים הללו לישועה גדולה ולעטרת ניצחון, בעזרת ה' יתברך.
יש להוסיף בתפילות שחרית ומנחה, לאחר תפילת העמידה, אמירת "אבינו מלכנו", וכן לומר את פרקי תהילים: כ', קכ"א, קכ"ג וקל'.
מחצית השקל - נהגו ישראל ליתן קודם פורים צדקה זכר למחצית השקל. (רמ"א או"ח תרצד,א) רבים נוהגים ליתנה קודם תפילת מנחה בתענית אסתר. מי שאינו יכול להתפלל במניין, יפריש וייתן את מחצית השקל קודם תפילת מנחה שמתפלל בביתו.
דיני הצום בעת מלחמה ובפעילות מבצעית - חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית ייוועצו ברב היחידה אם עליהם לצום. אנשי כוחות הביטחון וההצלה הנצרכים לצורך תפקודם שלא לצום, רשאים שלא לצום; אולם מי שאינו נצרך לכך, עליו להתענות. (רמ"א או"ח תרפ"ו, ב).
י"ד – ט"ו אדר –פורים דפרזים ודמוקפין
ימי הפורים - בימי הפורים חוגגים אנו את נס הצלת עם ישראל מידי הצורר הפרסי, אשר "ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים", עד שהקב"ה ברחמיו הרבים, הפר את עצתו, קלקל את מחשבתו, והשיב לו גמולו בראשו, ותלו אותו ואת בניו על העץ. לתזכורת והודיה על הניסים הגדולים שנעשו בימים ההם, תיקנו חכמים שבאותו הדור ארבע מצוות: 1. קריאת המגילה. 2. משלוח מנות. 3. מתנות לאביונים. 4. משתה ושמחה.
מצוות אלו נוהגות בערים הפרזים, שלא היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, בי"ד באדר. ובערים שהיו מוקפות חומה, כדוגמת ירושלים תובב"א, נוהגים לקיים את המצוות בט"ו באדר.
קריאת המגילה - חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולקרא אותה ביום. (שו"ע או"ח תרפ"ז, א') קריאתה היא חובה על אנשים ונשים, ואף נהוג לחנך קטנים וקטנות במצווה זו. (שו"ע או"ח תרפ"ט, א')
יש לקרוא את המגילה כולה מתוך כתב ממגילה כשרה. (שו"ע או"ח תרצ, ג', ז') ויש לחזר לקרוא אותה במניין של עשרה אנשים, ואם הדבר אינו אפשרי, קוראים אותה ביחידות בברכה. (שו"ע ורמ"א או"ח תרצ, יח'). כן יש להעדיף ולשמוע את קריאתה בציבור בבית הכנסת (משנה ברורה תרצ', ס"ב).
יש לקרוא את המגילה ללא הפסק, אך אם הפסיק בקריאתה, אפילו הפסק גדול, מותר להמשיך ולקרוא את המגילה. (שו"ע או"ח תרצ, ה', וע"ע משנה ברורה תרצ, יח' ומגן אברהם סה, ב) כמו כן, אין לדבר כלל ממתחילת הקריאה ועד סופה, אך גם אם דיבר בינתיים, רשאי להמשיך בקריאתה. (רמ"א או"ח תרצ, ה) אך כל זה מותנה בכך שהשומע שמע את המגילה כולה, ולא הפסיד חלק ממנה בעקבות ההפסק או הדיבור. (משנה ברורה תרצ, יט)
בימים אלו יש לקיים את קריאת המגילה במניין בסמיכות למרחב מוגן. אם תישמע אזעקה באמצע הקריאה: על ציבור המתפללים לעבור בדממה למרחב המוגן. לאחר שכל הציבור נמצא במקום, אם הדבר אפשרי, ימשיכו את קריאת המגילה במרחב המוגן. אם לא ניתן להמשיך במרחב המוגן, יש להמתין עד שיוכלו לשוב למקומם המקורי, ואז לקרוא את המגילה מהמקום שבו הופסקה. על הגבאים להודיע לפני תחילת הקריאה על הסדר זה, ועל ציבור המתפללים להקפיד לשמוע את כל הקריאה.
מתנות לאביונים – מצוות מתנות לאביונים היא ליתן שני מתנות לפחות לשני עניים, מתנה אחת לכל עני. (שו"ע או"ח תרצד, א').
הרמב"ם (הלכות מגילה ב, י"ז) מדגיש כי עדיף להרבות במתנות לאביונים מאשר בסעודת פורים או במשלוח מנות לרעיו, "שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה".
יש לקבל את גבאי הצדקה והעניים המסובבים על הפתחים בכבוד, אם תתקבל אזעקה בזמן שהותם, יש להזמינם לשהות עמנו במרחב המוגן, ולדאוג לצורכיהם תוך שמירה על ביטחונם.
משלוח מנות - מצוות משלוח מנות היא ליתן שני מנות לפחות לאדם אחד, אך המרבה לשלוח, הרי זה משובח. (שו"ע או"ח תרצה, ד)
רבינו שלמה הלוי אלקבץ זצ"ל בעל ה'לכה דודי' מסביר בספרו מנות הלוי (אסתר ט, ט"ז) כי טעמה של מצווה זו הוא להרבות אהבה ורעות בין עם ישראל: "כי זה רומז כי הם באגודה אחת ובאהבה ואחוה היפך מה שאמר הצר הצורר 'מפוזר ומפורד".
בימים אלו, חובתנו כפולה ומכופלת לחזק את הרעות והאחווה בין כל חלקי העם, שנהיה כולנו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד. יש להקפיד על קיום עיקר המצווה, מתן שני מנות לאדם אחד. וככל שניתן להדר ולהרחיב, הרי זה משובח.
סעודת פורים - מצווה להרבות בסעודת פורים. (רמ"א או"ח תרצה, א) וחייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. (שו"ע או"ח תרצה, ב) בימים אלו נקיים את סעודת הפורים בשמחה ובהודיה על חסדי ה' המרובים. יחד עם זאת, יש להקפיד שלא לשתות ולהשתכר יתר על המידה, על מנת לשמור על יכולת שמירה על ההנחיות ולהיות מוכנים להיערך ולהיכנס למרחבים מוגנים במידת הצורך. בברכת 'ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו'".
0 תגובות