נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר הלילה (בין חמישי לשישי), לראשונה בפומבי, כי קיים שיחות ישירות עם גורמים באיראן – וכי בכוונתו להמשיך בהן. הדברים נאמרו בשיחה עם כתבים במהלך הקרנת הבכורה של סרט דוקומנטרי על רעייתו מלניה, בעיצומם של שבועות מתוחים שכללו דיווחים חוזרים על היערכות אמריקנית לתקיפה אפשרית ברפובליקה האסלאמית.
כשנשאל מה היה המסר שהעביר לטהראן, השיב טראמפ בחדות: “אמרתי להם שני דברים: הראשון – בלי גרעין. השני – תפסיקו להרוג מפגינים”.
לדבריו, כוחות הביטחון האיראניים “הורגים מפגינים באלפים”, והוא אף טען כי הצליח להביא לעצירת מאות הוצאות להורג בשבועות האחרונים. “הם יצטרכו לעשות משהו בעניין. אף אחד לא ראה דבר כזה”, אמר.
בדבריו שילב טראמפ גם איום מרומז: “יש לנו הרבה ספינות חזקות שמפליגות לאזור. זה יהיה נהדר אם לא נצטרך להשתמש בהן”. אמירה זו מצטרפת לרצף מסרים תקיפים שהעביר לאחרונה – חלקם ברשת החברתית שלו, Truth – במקביל לשתיקה יחסית בהופעות רשמיות.
שלושת האפשרויות של טראמפ
ברקע הדברים, מתברר כי בימים האחרונים הוצגה בפניו קשת רחבה של אפשרויות פעולה אמריקניות, שגובשו במשותף על ידי הבית הלבן והפנטגון. לפי דיווחים ב"ניו יורק טיימס" וב"וול סטריט ג'ורנל", מדובר באפשרויות החורגות מאלו שנשקלו בשבועות קודמים, ומשקפות החמרה ניכרת בטון ובתרחישים שעל השולחן בוושינגטון.
האפשרות הראשונה שנבחנת היא מהלך צבאי רחב היקף, המכונה בדיווחים האמריקניים "התוכנית הגדולה". לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", מדובר בקמפיין הפצצות נרחב נגד מתקני המשטר האיראני ומשמרות המהפכה, במטרה לפגוע באופן משמעותי בתשתיות הגרעין, מערכי הטילים ומוקדי השליטה והפיקוד של המשטר.
ב"ניו יורק טיימס" דווח כי האפשרויות הללו כוללות גם תרחישים של פשיטות קומנדו אמריקניות על אתרים רגישים בתוך איראן, ובהם מתקנים שטרם נפגעו. מטרת מהלך כזה, לפי גורמים אמריקניים, היא לא רק פגיעה נקודתית אלא החלשה עמוקה ומתמשכת של היכולות הצבאיות והביטחוניות של איראן, ואף יצירת תנאים לערעור מעמד ההנהגה בטהרן.
לצד זאת, הוצגו לנשיא גם חלופות צבאיות מצומצמות יותר, שנועדו להפעיל לחץ מדורג ולהותיר מרחב תמרון מדיני. לפי דיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל" וברויטרס, חלופות אלו כוללות תקיפות נקודתיות או סמליות נגד יעדי משטר נבחרים, באופן שישדר מסר חד לטהרן מבלי להיגרר מיידית למלחמה כוללת.
במסגרת זו נשקלות גם פעולות שאינן צבאיות ישירות, כגון מתקפות סייבר נגד מוסדות פיננסיים איראניים והחמרת הסנקציות הכלכליות. מהלכים אלו נועדו, לפי אותם דיווחים, להכביד על המשטר ולהעמיק את הלחץ עליו, תוך שמירה על אפשרות להרחיב את הפעולה במקרה שאיראן תסרב לשנות את מדיניותה.
האפשרות השלישית, שעליה דיבר טראמפ עצמו בפומבי, היא מסלול דיפלומטי המתקיים תחת איום צבאי מתמשך. טראמפ אישר כי שוחח עם גורמים איראניים וכי בכוונתו להמשיך בשיחות, תוך הצבת שני תנאים מרכזיים: ויתור מוחלט על פיתוח גרעין והפסקת דיכוי המפגינים.
ב"ניו יורק טיימס" צוין כי קיום השיחות אינו עומד בסתירה להיערכות הצבאית, אלא מהווה חלק ממנה, כאשר הצבת כוחות אמריקניים והצגת אופציות תקיפה נועדו לחזק את עמדת המיקוח של הנשיא.
במקביל, לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט", גורמים הבקיאים בדוחות המודיעין מעריכים כי לחץ חיצוני כבד עשוי להצית מחדש את גל המחאות באיראן, תרחיש שטראמפ רואה בו מנוף אפשרי נוסף מול המשטר.
עם זאת, לפי אותם גורמים, איראן מסרבת בשלב זה לקבל את התנאים האמריקניים, והמסלול הדיפלומטי נתפס כשברירי וככזה שעלול לקרוס בכל רגע.
במערכת האמריקנית מדגישים כי שלוש האפשרויות אינן מוציאות זו את זו, אלא מתקיימות במקביל. השיחות נמשכות, האיומים מתחדדים וההיערכות הצבאית מתגברת, כאשר טראמפ שומר לעצמו חופש פעולה מלא. מנגד, בטהרן נערכים הן לאפשרות של עימות צבאי והן למאמץ דיפלומטי אינטנסיבי למניעתו, על רקע חשש ממשי מהשלכות אזוריות וכלכליות רחבות היקף.
שלושת אפשרויות התגובה של איראן
במערכת הביטחון האמריקנית והישראלית מעריכים כי אם תצא לפועל תקיפה אמריקנית – או אפילו מהלך לחץ חריף שייתפס בטהרן כאיום קיומי – בידי איראן שלוש דרכי פעולה מרכזיות, שכל אחת מהן נושאת פוטנציאל הסלמה שונה, אך כולן עלולות לגרור את האזור כולו לעימות רחב.
האפשרות הראשונה, והישירה ביותר, היא תגובה צבאית באמצעות שיגור טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר יעדים אמריקניים וישראליים במזרח התיכון. לפי הערכות שהובאו ברשת CNN, חרף המהלומות שספגה איראן בעימותים קודמים – בידי הרפובליקה האסלאמית עדיין נותרו כ־1,500 אמצעי תקיפה ארוכי טווח, וחלקם שוקמו ואף יוצרו מחדש מאז.
תרחיש כזה נחשב בעיני מומחים כ”תגובה נשלטת”: פגיעה מדודה, שנועדה לשדר עוצמה ונחישות – אך מבלי לחצות קווים אדומים שיובילו למלחמה כוללת. עם זאת, גם עימות “נשלט” עלול להידרדר במהירות, במיוחד אם ייגרם נזק כבד לבסיסים אמריקניים, לערים בישראל או אם יהיו נפגעים רבים.
האפשרות השנייה היא הפעלת מערך השלוחות האזורי של איראן – חיזבאללה בלבנון, החות’ים בתימן, והמיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה. זהו מודל פעולה מוכר, שמאפשר לטהרן להרחיב את האש מבלי לשאת באחריות ישירה ומיידית.
לפי הערכות מודיעיניות, חיזבאללה אמנם נחלש משמעותית בעקבות הפגיעות שספג, אך עדיין מחזיק יכולות רקטיות נרחבות. החות’ים, מצדם, הוכיחו בחודשים האחרונים נכונות ויכולת לפגוע בנתיבי שיט וביעדים אזרחיים וצבאיים כאחד. המיליציות בעיראק ובסוריה עלולות להפעיל לחץ מתמשך על כוחות אמריקניים – בעיקר באמצעות ירי רקטי, מטענים ותקיפות כטב"מים.
האפשרות השלישית, והקיצונית ביותר, היא פגיעה מכוונת בכלכלה העולמית באמצעות שיבוש או סגירה של מצרי הורמוז. מדובר בקלף אסטרטגי שטהרן מאיימת בו שנים, אך עד כה נמנעה ממימושו בפועל.
דרך מצרי הורמוז עוברים כשליש מהובלת הנפט העולמית וחלק ניכר משינוע הגז הנוזלי. מומחים שהובאו ב־CNN הזהירו כי אפילו שיבוש חלקי בתנועה הימית באזור עלול לגרור זינוק חד במחירי האנרגיה, פגיעה בשרשראות האספקה – ואף להוביל להאטה כלכלית גלובלית.
עם זאת, זהו גם תרחיש בעייתי עבור איראן עצמה, שכן הוא עלול לפגוע קשות בסחר שלה וביחסיה עם מדינות ערב השכנות – שחלקן כבר הביעו התנגדות פומבית לתקיפה אמריקנית ומנסות למנוע הסלמה.
במערכת הביטחון מעריכים כי איראן לא בהכרח תבחר באפשרות אחת בלבד. תרחיש סביר יותר הוא שילוב מדורג: תגובה צבאית מוגבלת, הפעלת שלוחות באופן מבוקר – ואיום מתמשך על הסחר, מבלי לממש אותו במלואו.
“אם המשטר יראה את המהלך האמריקני כמלחמה קיומית”, אמר ל־CNN פרזין נדימי, עמית בכיר במכון וושינגטון, “הוא עלול להשתמש בכל מה שיש לו. השאלה איננה מה הוא מסוגל לעשות – אלא עד כמה הוא ירגיש שאין לו מה להפסיד”.
מאמצים דיפלומטיים לעצירת ההסלמה
לצד האיומים הצבאיים, נמשך גם מאמץ דיפלומטי קדחתני. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ’י צפוי לצאת לאנקרה ולבירות נוספות בניסיון למנוע תקיפה אמריקנית. טורקיה, קטאר, עומאן, מצרים ואיחוד האמירויות מעורבות במגעים שקטים, ונשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן אף הציע לתווך ישירות בין טראמפ לנשיא איראן מסעוד פזשכיאן.
גם רוסיה הביעה נכונות לסייע. שר החוץ סרגיי לברוב אמר כי מוסקבה מציעה את “שירותיה הטובים” להפחתת המתיחות, והביע תקווה ש”השכל הישר והאחריות יגברו” – אף שלדבריו, הסימנים בשטח מעידים על התקרבות לעימות.
0 תגובות