"מי ששורף פחים, מוציא עצמו מהעדה"

האם למחאה בשבת הקרובה צריכים לצאת אנשים וטף?

הראב"ד: "רק ביום שישי, כאשר בפני חברי הבד"צ יהיו כל הנתונים, ניתן יהיה להשיב על שאלה כזו. בשבוע שעבר חובת המחאה היתה על כולם מלבד נשים וילדים. השבוע, צריכים לדון מחדש. באופן כללי, כל מחאה צריכה שאלה מחדש, גם אם היא על אותו הנושא. זה דבר ברור שהיציאה למחאה והחיכוך עם השוטרים יש בו גם סכנה רוחנית. ולכן בכל פעם מתכנס הבד"צ מחדש, מועלים כל הפרטים לדיון ואז מוחלט על עוצמת המחאה ועל מי מוטלת החובה להשתתף בה".

יש לצאת גם במסירות נפש למנוע חילול שבת?

"יש מקרים שזה עד למסירות נפש. מתי והיכן, כל מקרה לגופו".

בירושלים יש מוקדים שונים של חלולי שבת, ומדוע נזעקה העדה החרדית הפעם?

הראב"ד: "אכן כואב ודואב הלב על חלול השבת שקיים בירושלים, ובעבר נדון הנושא במושב הבד"צ, ולאחר שקילת הדברים במאזני ההלכה הוחלט שאין מקום לחדש את המחאות על חילול השבת הקיים. אלא שבשבוע שעבר מדובר בפירצה חדשה, ועל זה יש חובת מחאה, ולכן הוחלט במושב הבד"צ לקרוא לצאת למחאה, ובני היהדות החרדית אכן נשמעו לדברים ויצאו למחות על חילולה של השבת.

"הדברים אמנם ידועים, אך אגיד אותם שוב: השבת היא מעיקרי יסודות הדת. זה לא כמו אצל הגויים ´יום שבתון´. השבת היא אות ברית בין עם ישראל לקב"ה. מי שמחלל שבת ונגע ביין - היין דינו כיין נסך. משמעות הדברים ברורה. בכל מקום חובה לשמור את השבת ויש למחות על חילולה. חמורים הדברים פי כמה וכמה כאשר מדובר בחילול שבת בעיר הקודש, פלטרין של מלך. בגמרא כתוב שלא חרבה ירושלים אלא על שחיללו בה את השבת. ולכן חובה היא לעמוד על המשמר ולעשות כל שביכולתנו למנוע בה חילול שבת. ועל אחת כמה וכמה למחות כאשר פורצים בה פרצה חדשה.

המשטרה אמרה שמדובר בפיקוח נפש וחייבים לפתוח את החניון?

האברך שהיה במקום ותיעד את הדברים מספר כי למשמע השאלה נאנח הראב"ד ואמר: "חברי הבד"צ ביררו היטב את הדברים, ואנו יודעים באופן ברור שהמשטרה לא אמרה שמדובר בפיקוח נפש או שיש חשש לפיקוח נפש באם החניון לא יפתח. יתכן, וגם זה לא ברור כל צרכו, שהמשטרה שנשאלה בנושא המליצה לפתוח את החניון. גם אם אלו הם פני הדברים מדובר בהמלצה ולא בהודעה על חובה בגלל פיקוח נפש".

יש איזה מקום להגיע לפשרה כל שהיא עם ראש העיר?

"פשרה?" נזעק הראב"ד כלפי השואל וזעזוע ניכר על פניו, "פשרה על השבת?"

אולי יש אפשרות שבה ניתן גם להיענות להמלצת המשטרה?

"ראית שיש המלצה מהמשטרה?" תוהה הראב"ד.

האברך מניד ראש בשלילה.

"נו, אז מה השאלה בכלל", ממשיך הראב"ד, ואז מוסיף: "על שמירת השבת אין פשרות. לא יעלה על הדעת. אבל, גם אם היה איזה צד הלכתי כל שהוא שעל פיו יש להגיע להסדר, המושג ´פשרה´ לא יהיה על שולחן הדיונים. אין פשרות, שכן אז בצד השני מתגברת התאווה לנגוס עוד ועוד. (בקול תקיף) צריכים לעמוד על המשמר של שמירת קדושת השבת וגדרי השבת שלא יהיה בהם פרץ. כל פרצה, קטנה ככל שתהיה, תביא בסופה לחילול שבת המוני ומי יודע להיכן נגיע".

החילוניים מגיעים בכל מקרה לירושלים תוך חילול השבת, אז אם הם כבר באים, ואין זה בשליטתנו, למה שלא יחנו בצורה מסודרת?

"על העובדה שלירושלים באים חילוניים תוך חילול שבת, כואב ודואב הלב. ואם היה בידינו למנוע זאת - מחובתנו היה לפעול בעניין. כיוון שאין לנו את האפשרות, אין זה אומר שעלינו לסייע בידם בפריצה נוספת של חומת השבת".

לא עדיף שימעיטו בחילול השבת ויחנו במקום מסודר, במקום שיסתובבו שוב ושוב למצוא מקום חניה?

"עדיף היה שלא יחללו בכלל את השבת. דבר נוסף, אולי אם אין מקומות חניה ועליהם לחפש שוב ושוב במשך שעה ארוכה - יימנעו מלהגיע לירושלים? מה שאומר שאם ניתן להם מקום חניה מסודר אנחנו גורמים להם לחלל את השבת. גם זו אפשרות".

אז אולי העדה החרדית צריכה לפעול שמזרח ירושלים תעבור לשליטת הרשות הפלשתינאית ואז גויים הם שיסדירו את החניה למחללי השבת היהודיים?

"זה בידנו בכלל?" תוהה הראב"ד, "יש לנו איזו השפעה בעניין".

אני מתכוון מה דעת ההלכה, אם היתה אפשרות כזו? התעקש האברך.

"גם אם היתה אפשרות כזו זה לא היה פותר את הבעיה. מי שהיה מנחה את הגויים כיצד לפעול, ובוודאי ובוודאי שהיה בעל השפעה, הם יהודים. אין ספק בדבר. הם נלחמים נגד שמירת השבת, וחובה עלינו לעצור בעדם".

על פי ההלכה על הנציגים החרדיים להתפטר מחברותם במועצת העיר?

"העדה החרדית מאז ומקדם היתה נגד השתתפות בבחירות, איננו סבורים שבעזרת נציגים במועצת העיר יהיו לנו הטבות כאלה ואחרות ולכן איננו מתערבים בעניני העירייה".

אין חשש שההפגנות יגרמו לשנאה מצד החילוניים, דבר שאולי יש בו אף משום סכנה?

"החילוניים שונאים את שומרי המצוות בין כך ובין כך. אבל גם אם נניח שכן היה מקום לחשש כזה, הרי שאין מקום לוותר על עניני הדת כדי למנוע שנאה כלפינו. עלינו מוטלת החובה לעשות מה שהתורה דורשת מאיתנו. שיקולים זרים - אין להם מקום".

מותר על פי ההלכה לזרוק אבנים או לשרוף פחי אשפה בעת המחאה?

"בוודאי שהדברים אסורים בתכלית. הבד"צ פרסם כמה וכמה פעמים דברים חריפים מאוד כנגד זריקת אבנים. מי ששורף פח אשפה הוא בגדר מזיק לתושבים, ולהלכה יש מקום לחייב אותו לשלם את הנזק. לצד הדברים חובה להגיד, בעבר נדרש הבד"צ לנושא, ובדיקה שנערכה העלתה כי אינשי דלא מעלי, שאינם שייכים למחננו, הם שעושים את כל הפעולות האלימות הללו. לבני העדה החרדית אין כל קשר לזה. גם אם הוא נראה כבן העדה החרדית, הרי שאם הבד"צ אסר זאת והוא עושה למרות כך, הרי שאותו אדם הודיע בשער בת רבים שאיננו מכלל העדה החרדית, שכן עשה בניגוד להוראת הבד"צ".