ברחוב הקבלן 45 ובצמרת ש"ס זועמים בימים אלו על בני משפחת פרוש, המשפחה השולטת בסיעת 'שלומי אמונים' מזה שנים ארוכות, לטענתם, בני המשפחה "בגדו" במרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.
בצמרת ש"ס טוענים כי מרן הרב עובדיה תמך בסיבוב הקודם בנציגי המשפחה בבחירות לראשות העיר ירושלים ולראשות העיר בית"ר, וטוענים כי הרב עובדיה הספיק לומר לפני מותו כי "עכשיו הם תוקעים לי סכין בגב".
מבדיקה קצרה שערך "כיכר השבת" עולה, כי לא רק צמרת ש"ס מאוכזבת ומרגישה נבגדת, חסידויות וראשי ישיבות רבים כועסים על המשפחה השלטת בשלומי אמונים.
השושלת העסקנית של משפחת פרוש נמשכת בצורה טבעית ב'שלומי אמונים', זאת למרות הצהרות המשפחה על "דמוקרטיה". לא ניתן להתעלם מהעובדה כי כמו בשושלות רבניות, מעביר האב לבן את השליטה במנגנוני הסיעה ומשאביה, וכך נוצר דור אחר דור של עסקנים. החל מהסב הרב משה פרוש, בנו הרב מנחם פרוש, נכדו ח"כ מאיר פרוש וכעת נינו הממשיך ישראל פרוש.
פעם מייצגת המשפחה את בני היישוב הישן בירושלים, פעם את אנשי צא"י, פעם את תומכי מרן הרב שך הרב שמואלביץ והרב סרנא הליטאים, פעם את חסידות גור ופעם את האדמו"רים הקטנים והציבור הכלל חסידי. הנתון היחיד שאינו משתנה הנו שליטת המשפחה במנגנון המפלגה וקרבתה למוקדי הכוח הפוליטיים והציבוריים.
שנת 1999: פרוש "לא שוכח" לחסידי ויז'ניץ
עוד במהלך שנותיו של הרב מנחם פרוש ז"ל בכנסת, שרר זעם בקרב בכירי 'אגודת ישראל' בעקבות כך שפרוש סרב לקיים את התחייבותו על הסכם הרוטציה ולהתפטר מהכנסת לטובת המועמד מטעמם שלמה יעקב גרוס, רק לאחר ש"המועצת" כפתה עליו את הדבר הוא נאלץ לעשות זאת ולהתפטר מתפקידו.
באותה תקופה, הורה כ"ק בעל ה"לב שמחה" מגור לקיים את הרוטציה, אלא שעל פי גורמים ב"סיעה המרכזית" באותה תקופה מיאן פרוש לעשות זאת ואף פקפק בכשירותו של הרבי מגור לקבל את ההחלטה הפוליטית, בתגובה טען כי כחמישים בחורים מהחסידות הכו אותו נמרצות על דברי הבלע, מה שגרם לכך שהוא אושפז בבית החולים.
בשנת 1999, חתמה חסידות ויזניץ (הסיעה המאוחדת) על הסכם עם תנועת ש"ס הספרדית לגבי ריצה משותפת בירושלים, במוצאי הבחירות, בכינוס שנערך טענו גורמים ב"סיעה המאוחדת" כי פרוש התבטא ואמר את הדברים הבאים: "הש"סניקים רצו את הערבים, וקיבלו את הרומנים (ויזניץ) בחצי מחיר .לא נשכח ולא נסלח להם".
2004: משפחת פרוש מפלגת את אלעד בפעם הראשונה
בשנת 2004, חששו במשפחת פרוש כי כוחם המשפחתי-פוליטי מצטמצם, ויצאו למהלך של פילוג בעיר אלעד, בזמן ש"אגודת ישראל" רצה ברשימה משותפת יחד עם "דגל התורה", פרוש בחר לפלג את העיר ולהקים את סיעת כוח.
2008: משפחת פרוש מסתכסכת עם האדמו"ר מבויאן
בשנת 2008, יוזמים בשלומי אמונים מהפכה בעיר ביתר עילית תוך "הדחתו" של מועמד תנועת דגל התורה יצחק פינדרוס מראשות העיר. מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכ"ק מרן האדמו"ר מבויאן, שמשפחת פרוש נמנית על חסידיו, תומכים בהמשך כהונתו של פינדרוס, אולם פרוש בוחר ללכת למהלך פוליטי נגדם ומריץ את מאיר רובינשטיין שבסיום מערכת הבחירות זכו בתפקיד.
מלבד הכעס העצום על משפחת פרוש בביתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל הגרי"ש אלישיב זצ"ל והאדמו"ר מבויאן, שרר זעם רב גם בחסידות גור על העובדה שפרוש גרם לפילוג בתנועה החסידית והלך בניגוד להוראת רבותיו.
2008: משפחת פרוש פוגעת קשות באדמו"ר מגור
פרוש שהיה חייב את הציבור הליטאי לצידו על מנת לסלול לעצמו את הדרך לראשות עיריית ירושלים, "מכר" את נכסי אגודת ישראל וביניהם את השליטה בחינוך העצמאי וברשת הגנים, לתנועה הליטאית דגל התורה תוך פגיעה קשה בכ"ק מרן האדמו"ר מגור, ובחסידויות שסרבו לסלוח על המהלך החד צדדי, ובתמורה לא תמכו בו לראשות העיר כשבסופו של דבר הוא הפסיד במערכה וגרם לקרע נוסף בתוך הציבור החרדי.
2013: פרוש מתעלם מהאדמו"רים מסאדיגורה וביאלה
הבחירות המקומיות 2013, פרוש מסרב להעניק תמיכה למועמד מטעם שלומי אמונים דוד ווינר ולאחר פריימריז פנימיים הוא מפסיד למועמד אחר, וזאת למרות שכ"ק מרנן האדמו"רים מסאדיגורא וביאלה ביקשו בכל לשון שוויינר ימשיך לכהן בתפקידו ואמרו כי הוא מייצג אותם נאמנה.
האדמו"רים מסאדיגורה וביאלה נחשבים לתומכים מסורתיים במחנה פרוש מקרב חברי מועצת גדולי התורה, אולם למרות זאת, פרוש סרב להישמע לבקשתם.
2013: פרוש דוחק את נציג חסידות בעלזא למקום לא ריאלי
בבית שמש, בקש פרוש "לדחוק" את נציג חסידות בעלזא למקום בלתי ריאלי, תוך פגיעה בחסידות שתמכה בו במרוץ לראשות עיריית ירושלים והכירה בעיתון "המבשר". בעקבות אותה הדחה, בחרה בעלזא לצעוד יד ביד עם חסידויות גור וויזניץ תחת רשימת אגודת ישראל כשרשימת פרוש רצה במקביל ברשימה נפרדת תוך פגיעה באחדות ובגדולי ישראל.
2013: משפחת פרוש נותנת גט כריתות לש"ס
למרות תמיכתו של נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב עובדיה יוסף בבחירות הקודמות במאיר פרוש לראשות העיר ירושלים, תמיכה שהגיעה למרות סיכוייו הקלושים, והופגנה בצורה נדירה על ידי הרב, מחליט פרוש להכריז מלחמה מול ש"ס ולהריץ מועמד חסידי (בנו, ישראל פרוש) לראשות העיר אלעד, עיר המזוהה עם המגזר המזרחי.
