פרוש נגד ליצמן: "לא התנגד לליאון"

כזכור, האשים ח"כ יעקב ליצמן במהלך השבועיים האחרונים את ליאון וליברמן שסגרו הסכם מאחורי גבו יחד עם ח"כ מאיר פרוש וח"כ משה גפני כשהוא מבהיר שוב ושוב שהוא לא היה מחויב להסכם הזה ויתירה מכך הוא אף ציפה שישוחחו עמו בעניין מלכתחילה ולא ינסו "לעקוף" אותו.

הבוקר (חמישי) מגיב ח"כ מאיר פרוש בעיתונו "המבשר" להאשמות מצד ליצמן במאמר מיוחד בו טוען כי ליצמן היה חלק בלתי נפרד מכל הדיונים.

"לאור הפרסומים החוזרים ונשנים בכלי התקשורת מזה כשבועיים ימים ובהן האשמות כנגדי", פותח פרוש את מאמרו וממשיך, "על סגירת דיל עם ה' ליאון ומאחורי הגב, וכדי שלא יתפרשו הדברים לפי הכלל של 'שתיקה כהודאה', הרי לאחר שפנו אלי עוד ועוד מאלה המתעניינים, ובמענה לשאלותיהם, וכמותם עוד רבים, הנני נאלץ להודיע בשער בת רבים את הפרטים".

"ברור, שההתעסקות סביב נושא זה, אינה מכבדת את היהדות החרדית ואישיה, אך לאור האמור לעיל, הרי זה בגדר של 'ההכרח לא יגונה'", מסביר פרוש מדוע כותב את המאמר.

"לפי ההסדר הקיים בין תנועת אגודת ישראל ודגל התורה בירושלים, היה על תנועת דגל התורה להודיע את שמו של המועמד שיוצג מטעם יהדות התורה, לבחירה לראשות העיר ירושלים", פותח פרוש, "בחודש חשון ש.ז. מתוקף תפקידי כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, שוחחתי רבות בשנתיים האחרונות עם חכ"י דגל התורה, ע"מ שהם יהיו במצב שיוכלו להיערך מבעוד מועד, עם שם של מועמד מתאים, וזאת ע"מ שנוכל להציגו בפני הציבור החרדי והדתי, לקראת הבחירות לראשות עיריית ירושלים, מתוך תקוה שגם נוכל להיטיב ולשדרג את יכולת מימוש הצרכים של הציבור החרדי בעיר".

"לפני כחצי שנה", חושף פרוש, "הועלה שמו של ה' משה ליאון אשר הינו שומר תורה ומצוות, כרעיון אשר אם הוא ירוץ לתפקיד ראש העיר ירושלים, נוכל לבחון בחיוב את תמיכת יהדות התורה - כמובן בהמלצת ובהסכמת מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות - במועמדותו לתפקיד הנ"ל".

בשלב זה של המאמר מתייחס פרוש למפגש בינו לבין גפני וליאון שבו טוען ליצמן שנסגר ה"דיל" מאחורי גבו, ומספר: "ביום רביעי כ"ז סיון תשע"ג נפגש ה' משה ליאון עם הרב משה גפני והח"מ, והודיע לנו על כך שהוא שוקל להציג את עצמו לבחירות כמועמד לראשות העיר ירושלים, בשיחתו הוא הציג את תפיסתו ואמונתו במעמדה המיוחד של עיה"ק ירושלים, וביקש שנדווח על כך למרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א. באותה שיחה, הודענו לה' ליאון שאנו נעביר את בקשתו ונדווח על כך לגדולי ישראל, והוספנו, שאם וכאשר נקבל את אישור והסכמת גדולי ישראל שליט"א, לתמיכה במועמדותו, נוכל לערוך בינינו הסכם".

"באותו יום של פגישה זו", ממשיך פרוש, "הח"מ דאג באופן אישי שנאמני ביתם של מרנן חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, יידעו את תוכן הפגישה, כאשר עיקר הדיווח נסוב על כוונתו ורצונו של ה' ליאון להתמודד על התפקיד הנ"ל, ועל כך שפנייתו אלינו באה ע"מ שאנו נקבל בסופו של התהליך, את הסכמת מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א. נאמני ביתם של מרנן ורבנן שליט"א קבלו הבהרה מפורשת באותו יום, שלא הבענו בפגישה הנ"ל את הסכמתנו למועמדותו - כי לא הוסמכנו לכך, הוספתי והבעתי את דעתי באותו דיווח הנ"ל, שבתנאים הנוכחיים ובכפוף לסיכומים שנעשה, הוא מועמד ראוי וטוב".

"במקביל, כשעתיים לאחר הפגישה של הרב גפני והח"מ עם ה' ליאון, נפגשתי אישית עם הרב יעקב ליצמן בלשכתו בכנסת, ודיווחתי לו על השיחה בפגישה, כנ"ל", טוען פרוש, "לאחר מספר שבועות, דיווח ה' משה ליאון על שיחות שהוא מקיים עם נציגים של קהלים שונים בעיר, ומתחזקת בו התחושה שע"י שילוב ותמיכת הציבור החרדי והדתי, יחד עם ציבוריים נוספים, יש לו סיכויים טובים להיבחר לתפקיד הנ"ל".

"בסמוך לכך", מרחיב פרוש, "ביום רביעי כ"ה תמוז ע"ג, התכנסה מזכירות אגו"י בירושלים, כאשר על סדה"י, היה גם נושא ההיערכות לבחירות לעירייה וכפי שמופיע בפרוטקול בדברי הדיווח שלי, הודעתי למשתתפי הדיון על רצונו של ה' ליאון להיבחר כראש העיר ירושלים ועל כך שעדיין לא סוכם איתו, על הסכמתנו למועמדותו".

"לקראת ט"ו באב תשע"ג ביקש מאתנו שוב ה' משה ליאון שניידע את מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א, על כך שהוא אמור להופיע במסיבת עיתונאים ולהודיע רשמית שהוא מתכונן להתמודד לתפקיד ראש עיריית ירושלים, וכמעשהו בראשון, גם בפעם הזו, הח"מ דאג שנאמני ביתם של מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, מטעם אגודת ישראל, יקבלו דיווח על הודעתו של ה' ליאון אלינו, שהוא עומד להכריז על מועמדותו לתפקיד הנ"ל", כותב פרוש.

"עלי לציין, שכאשר דיווחתי להר"י ליצמן על השיחה הזו עם ה' ליאון, לא נשמעה ממנו כל טרוניה, או התנגדות לעצם המהלך של הצגת מועמדותו של ה' ליאון לראשות העיר", כותב פרוש ומוסיף כי בניגוד לדברי ליצמן, "גם בשלב הזה, לא סוכם ולא נערך כל הסכם עם ה' משה ליאון על תמיכת יהדות התורה במועמדותו, מסיבה אחת פשוטה ויחידה, כי עדיין לא הוסמכנו לכך. כל אמירה על כך, שבשלב זה או קודם לכן, או שבפגישתנו הראשונה ב-כ"ז סיון, כבר סגרנו דיל של תמיכה חרדית בליאון, אינה עומדת במבחן המציאות".

"במהלך כל התקופה הנ"ל, מספר נכבד מבין חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, של אגודת ישראל, שוחחו איתי אודות החיוב שיש ברעיון של הצגת מועמדותו של ה' ליאון, השומר תו"מ", מוסיף פרוש, "ב-י"א תשרי ש.ז. קבלנו פניה נוספת מה' משה ליאון, על רצונו להיפגש אתנו שוב, העברתי אישית את הבקשה והמידע הזה גם להר"י ליצמן, ולא נאמר לי על ידו מילה של התנגדות למהלך של בחירה בה' ליאון, או טרוניה על כך שעשיתי דיל עם הרב גפני מאחורי גבו".

"ושוב, באותו יום - י"א תשרי ש.ז. - יומיים לפני הגשת הרשימות לבחירות לראשות ולמועצת העיר ירושלים", מוסיף פרוש, "התקיימה עוד פעם ישיבה של מזכירות אגו"י בירושלים ולפי מה שנרשם בפרוטקול, ישנה הודעה אחת שלי, שבקשנו מה' ליאון (ציטוט מהפרוטקול) 'היות ואנו מביאים את הכמות הגדולה של קולות, שלא יסכם עם אף אחד לפנינו, ועכ"פ רק בהסכמת גדולי ישראל', (סוף ציטוט). מתוקף תפקידי כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, המשכתי שוב ושוב בכיוון זה, עשיתי ככל שנדרש ואף המשכתי בפניותי, ובקשתי ואף הצעתי - כולל בחוה"מ סוכות - ואף לאחר החג, שיתוף פעולה אגודאי מלא, בנושא זה. למרות פניותי, לא קבלתי תשובה בנידון".

לסיום, כותב פרוש כי "לא הייתי מעלה על הכתב פרטי פרשה זו, אם לא, שבין השאר, אני מואשם ברקיחת מעשה מאחורי הגב, ע"י הרצת המועמדות של ה' משה ליאון, ויתרה מכך, אני אף מואשם בחלוקת השלל שמשה ליאון הבטיח לתת. אין בכוונתי להתנגח ולהתנצח, אך כאמור, לאור ההאשמות כלפי בכלי התקשורת, אני מביא בזאת את תגובתי".