דיוני ועדת שקד עסקו בשבוע האחרון בהצבעה על הסעיפים הראשונים בחוק הגיוס, אך כעת, נחשפים דבריו של פרופסור ידידיה שטרן שנאמרו בוועדה, בהם תקף בחריפות את החוק המתגבש.
"מהמרים כאן הימור עצום, הולכים להסדר קיצוני כפול", טען פרופ' שטרן, "קודם כל פותרים ואחרי זה מכניסים לכלא בשנה שלאחר מכן, ב-2017 אם לא יעמדו ביעדים, במקום לבנות הסדר הדרגתי שבונה הסתגלות - קוראים לזה תקופת הסתגלות".
"הסתגלות למה? הסתגלות לשירות בצבא? זה ההיפך!", הוסיף פרופ' שטרן, "יש פה אי הסתגלות לצבא כי לא ילכו לצבא, למה שילכו לצבא? הסתגלות למה? הסתגלות לאי שירות!".
"זאת אומרת התוצאה המעשית תהיה", הוסיף שטרן ואמר, "אחרי הירידה עד 2017 בגיוס, בבת אחת הציבור החרדי צריך לעמוד ביעדים - אז אני רוצה לטעון שההימור הוא גדול".
"קודם כל יש פה הימור האם יצאו לעבודה, ההנחה היא שזה מה שזה ישיג. אילו התקופה הייתה עשר שנים כמו שמלכתחילה חשבתם אז כל הבעיות הקודמות היו נשארות אבל לפחות הייתי מהמר שייצאו לעבודה, אבל אם כל התקופה היא שלוש שנים, לשנות מהלך תרבותי שלם כאילו כולם שם מחכים לצאת לעבודה, האם באמת תוך תקופה כזו קצרה - ההסתגלות לעבודה - תהיה תוך שלוש שנים? אני מסופק", הסביר שטרן.
"יתרה מזאת", המשיך פרופ' שטרן, "אני יכול לראות איך לרבנים יש אינטרס על להחזיק את הדלתות סגורות כל השלוש שנים, אינטרס כפול. א. כדי להראות לכל העולם ומאחר וזו לא תקופה ארוכה אז הם יצליחו לסגור את הדלתות סגורות. ב. להשאיר את המאגר כדי שאחר כך יהיה אפשר לעמוד ביעדים, הם לא רוצים להיכנס לכלא".
"זאת אומרת יש פה אינטרס כפול ומכופל לשמור את החבריה בתוך הישיבות, גם אם יש כאלה שרוצים לצאת. עכשיו בשביל לשנות את הדיסקט - אי אפשר להניח שזה יקרה תוך 36 חודשים, זה הימור גדול מדי", טוען פרופ' שטרן, "אז גם מפסיקים את הגיוס, מורידים את הגיוס הקיים ומייצרים תרבות שלא הולכים לצבא מחדש - אחרי שכבר יצאנו מזה, גם מהמרים אם יצאו לשוק העבודה או לא, ואני מעריך - ההערכה שלי - שהסיכוי הוא נמוך".