פיגוע רודף פיגוע, צרות כצרורות, אך אנו כולנו נוח לנו מאד לתלות את כל צרותינו במקל שהוא מכה בנו וזה כואב, יש בו מסמרים והם דוקרים בנו וזה מזיק, יש בו חומר תבערה וזה הורג - בכל זה אשם המקל - וכמעט ואין בלתו.
וכשזה המקל נוטה להיסדק, מכובד המשקל שנתנו בו ולו, אנו מעבירים האחריות לחילונים ולממשלת 'הזדון' שמונעת ופוגעת בלומדי התורה, בשל הגזרות והיחס ללומדי התורה.
אנחנו בכלל לא אשמים ביחס אלינו, כי יש כלל שאומר - 'עשיו שונא ליעקב'.
כך או כך, אנו הצדיקים, אנו הטהורים, בעייני עצמנו, בכלל, אנו 'כבשת הרש' המשלמת את מחיר העוולה של כל הרעים והרשעים, ואין לנו אלא להיות הכפרה של עם ישראל בעת צרתו, ולכם דמנו הוקז.
אולי נלמד משהו משונאינו הערבים - הם לא מבדילים בנו, אם אנו אשכנזים או ספרדים, חסידים או ליטאים, או חלילה בכלל חובשי כיפות סרוגות, מה שנקרא דת"לים.
על 'שונאים ומחבלים' הם בטח עדיין לא שמעו שם בפלסטין ובשכונת ג'בל מוכאבר, משם יצאו השבוע רוצחי הצדיקים משכונת הר נוף, והשוטר חסיד אומות העולם, שהגן בגופו ובנפשו על יהודים טהורים בני עמנו. גם על מלחמת הקודש בישיבת פוניבז' המעטירה, שהלבבות הכהים אצל אותם פוחזים שם בגבעת הישיבה, לא הרשימו המראות הקשים הללו, כלל וכלל, וגם לא גרם להם כל חלחלה על הדם היהודי הקדוש שניגר בבית הכנסת בשכונת הר נוף, דם שעדיין זועק השמימה.
הם בשלהם, ללא בושה וללא כל פחד, הם ממשיכים להכות, לבזות איש את רעהו ולחלל את שם השם בפרהסיה.
הם כך נראה, לא מאמינים בבורא עולם - ב'שכר ועונש', ובכל מה שכתוב באותם ספרים המצויים על הסטנדרים שממולם.
מה חושבים אותם שוטרים שמגיעים לבני ברק כדי להפריד בין הניצים, מה אומרים הקוראים במדיות השונות והצופים בסרטי הוידאו שמפיצים הפורעים מתוך כותלי הישיבה.
האם מי מהצופים יתקרב ליהדות בשל כך, האם אחד מהמאזינים לתוכניות הבוקר שישמע על המהומה בבית ה' ועוד בתקופה שכזו, יבקש לחוזר בתשובה ולשוב לחיק היהדות.
איזה סדר גודל של פיגוע חלילה צריך להתרחש כדי שמשהו יתעשת שם, כבר קבעו חז"ל כי 'עם ישראל ערבים זה לזה'.
קטונתי מלהיות המטיף בשער, אינני ראוי לא לכך ולא לפחות מכך, אבק אני לרגליו של אחרון מחובשי ספסלי בית מדרש כלשהו.
רק דבר אחד אבקש, והוא לבטא ולו במעט את תחושותינו, כולנו, ולזעוק את הזעקה שתקועה בגרוננו, ושידעו כמה שיותר צופים וקוראים, שהציבור החרדי הוא ציבור שוחר שלום, אוהב את הבריות וזאת אין לו אלא מתוך לימוד התורה, כי היא מקור הברכה והשלום.
ומה שקורה בישיבת פוניבז', הסטרא אחרא - איננו משקף את היהדות הטהורה ואת תורתנו הקדושה.
יום כיפור קטן הוא יום טוב לתפילה ולזעקה - כבר אמרו חז"ל, והיטיב להגדיר זאת החפץ חיים בלשון קודשו, שמשמעותם היא, כי מעשה טוב אחד איש לרעהו, וויתור שאנו מוותרים לזולת, אפילו הקל שבקלים, יש בו כדי להציל ולשמור יותר מאלף ימי כיפורים שכאלה.