אחים, שריפה בוערת! / יעל קליגר

מאז עומדי על דעתי, תחת כל עץ רענן וכל מתקפה תקשורתית על ציבור המתקרא יראי ה'. לאחר כל שערורייה או סיפור מצחין, בין אם מדובר על רבנים שהתעללו בתלמידיהם, יבואני סמים עם זקנים וציציות, אנסים, גנבים, וכל פשע שהודבק למישהו שהתיימר להתקרא חרדי.. ויש כאלו בכל ציבור, שוחחתי ודיברתי עם כל מי שהיה בסביבתי ואינו נמנה עם ציבור החרדים לדבר ה', כל אחד ששאל.. אמרתי בכוונה אמיתית ומעומק ליבי: אלו שוליים, זה לא מדגם מייצג, החינוך לא בא אינטגרלי, אם לא נעבוד על עצמנו, ולא חשוב לאיזה מגזר נשתייך, לא נגיע רחוק!

כי אנושיות ויושרה צניעות ענווה ומידות טובות, זו "עבודה"! עבודת המידות.

אבל בכנות, בזמן האחרון זה הופך להיות סיזיפי, זה בא עלינו בגלים מכל כך הרבה כיוונים. ושלא תבינו לא נכון, אני עדיין מאמינה באמונה שהחינוך במגזר החרדי הוא הטוב ביותר מבין מה שיש לעולם להציע. אבל בצער רב אני מוסיפה את המילים "בין מה שיש לעולם להציע" אני יותר ויותר תוהה לאן נגיע בסוף? ידי תלמידים ברבותיהם, וידי רבנים בתורת אלוקים חיים. בוקה ומבולקה. האמת נעדרת.

שמעתי פרשנויות רבות סביב הפרשה האחרונה, חלקם טוענים שככה זה נראה כאשר סדרי העדיפויות שגויות, ועסקנים מתעסקים באורך הפאה או עובי הגרב, או שככה זה נראה כאשר מה שעומד למול עיניהם של בעלי השפעה זה "כשרות" של ניידים או נשים בחזית העשייה..

אני חושבת שזה גם וגם וגם וגם ובנוסף לכל, חטא היוהרה הכבוד והשררה, שמוציאים את האדם מן העולם..

אם תבחנו את הדברים, כל סוגיה בפני עצמה, תשימו לב שיש לזה קשר לכבוד ממון ושליטה.

אפס קשר לדאגה או מחשבה טהורה על חינוך וצניעות.

זה בא ממקום של שליטה על ציבור שייעשה "עדרי".

זה בא מעצלות לחנך את עוללנו למידות ומחשבה, עצלות להבנת סוגיות והתמודדות עם שאלות כנות בנות זממנו, ומתן תשובות שיניחו את הדעת, תשובות שנמצאות בכתובים.

מחשבה שמתאימה לדור הקודם בו מה שלא סיפרת לא יידעו, היום במחי הקשת מקלדת יכול כל דרדק לסתור ברגע את מה ש"מוכר" לו המחנך מבלי מחשבה .

יש עדיין, ובכמות לא מבוטלת, רבים וטובים בציבור היראים, שהם סלתה ושמנה של היהדות המתוקה התמימה והטהורה. ישנם אלפי גומלי חסדים צחים וצחורים, אלפי הורים מודאגים שלא ישנים בלילה מפחד היכן תתפוצץ הפרשה הבאה..

אבל אם לא ייפסק הסירחון שמתפשט, אנה אנו באים?

אני אמא, ואני רועדת על ילדי, ואעשה כל אשר לאל ידי ומוחי לתת להם כלים וחינוך, והמון תפילות..

ובשולי הדברים אשא תפילה, שהאש הבוערת לא תכלה את החלקות הטובות שעדיין נותרו. ונותרו...