ראש הישיבה: "בסוף בין הזמנים יש אסונות"

"בסוף בין הזמנים. עכשיו זה סוף בין הזמנים ויש בעזה... ידוע, שיש פיגועים, יש, אחד נהרג גם כן, כך שמעתי, בסוף בין הזמנים יש בעיות, בסוף בין הזמנים".

"אז דבר פשוט", הוסיף הגרי"ג כי " זכות התורה, בתוך הזמן עוסקים בתורה, אז זכות התורה מגן על כלל ישראל, זכות התורה, עוסקים בתורה אז זה מגן, לא רק עלינו, רבנן לא צריכי נטירותא, זה גמרא, רבנן לא צריכי נטירותא, זכות התורה מגין, זה שומר על כלל ישראל. אז בין הזמנים אין זכות התורה, רק בתחילת בין הזמנים עדיין החטא הוא יותר קטן, יותר קטן, ובסוף בין הזמנים החטא יותר גדול".

ראש הישיבה הוסיף להדגיש כי בימי בין הזמנים מדובר בזמן המועד לאסונות: "היו מעשים שהיו בסוף בין הזמנים היו אסונות, השנה גם כן היה, בסוף בין הזמנים, ביום האחרון של בין הזמנים, היו אסונות, ועכשיו בסוף בין הזמנים יש בעיות, מהערבים, יש בעיות, כי אין זכות התורה".

"לכן כל עסק התורה בבין הזמנים זה ממש הצלת כלל ישראל, מה שיותר בבין הזמנים לומדים, יש ישיבות בין הזמנים, אבל זה לא באותה ההתמדה כמו באמצע הזמן, וכשחסר זכות התורה יש בעיות. אנחנו צריכים לדעת את החשיבות של עסק התורה שלנו, כל מי שעוסק בתורה צריך לדעת. עכשיו כבר ברוך השם נגמר הבין הזמנים כבר, הזמן כבר מתחיל".

לדברי הגרי"ג: "חשוב מאד לדעת את החשיבות של עסק התורה, אדם, סתם, אדם עוסק בתורה אז הוא מתקדש, קדושת התורה, בשעה שהוא לומד אז השכינה נמצאת שם, עשרה שיושבים, חמישה, שלושה, אפילו אחד, אז השכינה, יש שכינה, מה זה שכינה? השפעה של קדושה, מה זה שכינה? השפעת הקדושה.

"ה'נפש החיים' מדבר על זה גם כן, כתוב עץ חיים היא למחזיקים בה, כמו שאחד נמצא בים ויש לו עץ, הוא מחזיק את העץ אז הוא לא טובע, כשמחזיק את העץ, אבל אם הוא יעזוב רגע את העץ... עץ חיים היא למחזיקים בה, אם מחזיקים, מחזיקים בתורה, עסק התורה, אז יש חיים, חיים רוחניים, וגם גשמיים".

בסיום דבריו אמר ראש הישיבה: "מלאך המוות לא שולט, על דוד המלך גם כן כתוב, אמרו לו שבשבת הוא צריך למות, דוד המלך, אז הוא עסק בתורה כל היום, עסק בתורה ומלאך המוות לא היה יכול להגיע אליו, מלאך המוות מצא איזה עצה, עשה איזה רעש אז הוא הפסיק רגע ואז מלאך המוות שלט עליו, זה עסק התורה, וכל מה שיותר מרותקים זה יותר".