אני אשת אברך, אם לשלושה קטנטנים. התחנכתי במיטב המוסדות החרדיים והקמתי בית של תורה. במקצועי אני עובדת סוציאלית, למדתי את המקצוע בשליחות רבותי שליט"א. אני פונה בבקשה אישית למען המגזר שלנו.
בתקופה של משבר חברתי וכלכלי עמוק שלא פוסח על אף מגזר וקהילה. אנו העובדים הסוציאליים בעיצומו של מאבק על השירותים החברתיים, אני מבקשת את התגייסותכם להצלת השירותים החברתיים למען הקהילות והכלל.
תמו הימים בהם סברו אצלנו ששירותי הרווחה בכללם כל עזרה סוציאלית הם לא בשבילינו, שרותי הרווחה למגזר החרדי נדחקו לשוליים, הסטיגמה סביב מקבלי השירות הייתה עצומה ומשפחות עשו הכל בכדי לא להגיע לרווחה. לא עוד!
השירותים הסוציאליים כיום מקיפים את כל תחומי החיים והציבור החרדי נצרך נתמך ומשתמש בשירות על כל גווניו וכל שכבותיו. נזקקים להם ונפגשים בהם בשגרה ובזמני משבר: צרכים מיוחדים, נכויות, נוער נושר, אשפוז מתמשך, טיפול בהורים מתבגרים ומזדקנים, מינוי אפוטרופסות, אומנה, ענייני משמורת בסכסוכי גירושים, בריאות הנפש וקטינים בסיכון.
בשנים האחרונות מתבצעת מהפכה של ממש בהתאמת והנגשת השירותים החברתיים למגזר, ע"י הכשרתם של עובדים סוציאליים חרדים וכניסתם לתחום.
את מי אנחנו רוצים שמשפחות בני התורה יפגשו בבואם לקבל שירות? איזה שירות אנחנו רוצים שיקבלו?
בידכם הדבר!
המצב היום של שרותי הרווחה הציבוריים והמופרטים בכי רע: אנחנו עובדים בעומסים אדירים, מכבים שריפות במקום לעסוק במניעה.
אני עובדת בעיר חרדית, וכל מקבלי השירות שלי הם חרדים מכל קשת העדות והקהילות הקדושות. אנו שואפים ומנסים ככל יכולתנו לעבוד בשיתוף פעולה עם הקהילות בכדי לבנות תוכניות מותאמות, ולהתאים את השירות לכל הזרמים במגזר החרדי. אנו נאבקים תכופות על נהלים שלא מתאימים למגזר.
אני אישית מאז כניסתי לרווחה פועלת במישורים רבים למען הציבור שלנו אני נפגשת תכופות עם מוסדות חינוך באזור ועוסקת ביעוץ ותיאום בין המוסדות לרווחה.
עם העומסים הקיימים את כל העבודה העסקנית שהיא קריטית בשביל הציבור החרדי אנו מנהלים בזמננו הפנוי ולא מצליחים להגיע לרמה שהיינו רוצים. הלקוחות שלנו נפגעים כשאנחנו לא מצליחים לעזור להם, במקרה של קטינים בסיכון, הם נקלעים למצבים בלתי הפיכים.
אנחנו לא מספיק פנויים לעבודה קהילתית והתאמת השירותים ברמה המדינית וכל זה למה? כי במשך שנים שרותי הרווחה במדינת ישראל הוזנחו ברמה קיצונית.
מעבר לכך שלא הוקצו מספיק תקנים, גם התקנים שהוקצו אינם מאוישים, משום שיש נשירה הולכת וגוברת של עובדים סוציאליים. חלק מהנושרים, ואני מכירה רבים מהם, פרשו לאחר שנים של עבודה מאומצת שאין שכרה בצדה הם הגיעו למסקנה: במקום לעבוד בתנאי לחץ, להיחשף להרבה מאד כאב עם יכולת סיוע מוגבלת בשל העומסים הקיימים, כשהעבודה גולשת לחיים האישיים כי יש המון חירום והשכר לא מכסה את המטפלות של ילדיהם. מוטב לא לעבוד!.
עובדים רבים ובעיקר אמהות עזבו את העבודה לטובת הבית, לחיות בצמצום הן כבר התרגלו… מנגד אנשי מקצוע רבים עושים הסבה או נשאבים לצדדים היותר רווחים של המקצוע והופכים למטפלים קליניים. ומי נפגע מכך? הלקוחות.
העובדים שנשארים במערכת הם שחוקים, מתמודדים עם עומסים בלתי סבירים ועם לקוחות מאד מתוסכלים שלא אחת נוקטים באלימות כלפי העו"סים תוצאה של תסכול עמוק ונכויות שונות.
אני אישית עומדת בפרשת דרכים, אני נעה בין השליחות הציבורית לבין לכלכל את משפחתי ברווח. אני שומעת תכופות במשפחה ובקהילה 'למה את פריארית?'
אחיותי שעוסקות במקצועות שרכשו בסמינר מתפרנסות ומפרנסות בכבוד, ואילו אני שהקדשתי את הזמן הרב ביותר ללימודים ועובדת למען אחינו מתקשה לסגור את החודש. כיום לאחר חמש שנות לימוד עם תואר שני, השכר שווה ערך ואף פחות מעובדי טלמרקטינג שלא הוכשרו. לא אחת אני מגייסת תרומה למשפחות שגובה הכנסותיהם זהה לשלי…
אני לא פונה עבורי! יש לי אלטרנטיבות, אני צעירה בעלת תעודת הוראה, מוכשרת ויכולה ללמוד מקצוע אחר, יכולה להתמקצע בתחום הקליני ולעסוק בו.
אבל איזה אלטרנטיבה יש לנזקקים לעזרה סוציאלית? מה יהיה על השירותים החברתיים למגזר????
האם באמת אנו רוצים שיקבלו שירות שחוק? שירות שהמוכשרים ברחו ממנו? האם אנחנו רוצים שהשירות שינתן יעשה על ידי מי שאין לו שיג ושיח ולא מבין באידישקייט?, שיחקרו ילד חרדי שנפגע בלקסיקון שהוא לא מכיר? שלא יאשרו משפחת אומנה חרדית בגלל כללים נוקשים? שעובדות סוציאליות מנחות אומנה יבואו עם לבוש לא מותאם לבתים החרדיים?
ממי אנחנו רוצים לקבל שירות בערים שמאוכלסות באוכלוסייה חרדית?
בעיתונות החרדית מתפרסמות מידי יום מודעות דרושים של עובדים סוציאליים, בתנאים הקיימים זה משרה אחת או שתיים שעו"ס חרדי לוקח מייד בסיום הלימודים בשירותים הציבוריים והמופרטים ואז הוא מבין שעליו 'לחשב מסלול מחדש'… העובדים הסוציאליים החרדים הם בעלי משפחות ברוכות ילדים החייבים לשים את טובת המשפחה על הכף, ובגלל זה נמלטים מהמקצוע. ההשלכות של כך הרסניות למקבלי השירות החרדיים התחלופה הגבוהה יוצרת נזקים אדירים במתן השירות וקוטעת תהליכים.
המשבר הנוכחי מכניס משפחות רבות ששרדו עד היום בכוחות עצמם תחת כנפי השירותים החברתיים, הסגר והבידוד יצרו נזקים אדירים בקרב קשישים וילדים, העובדים הסוציאליים קורסים.
אני בצומת דרכים, והעתיד של השירותים החברתיים לציבור שלנו בידכם!
כואב לי, שהראשונים לתמוך במאבק הם אני השמאל ונציגי הרשימה המשותפת, העובדים הסוציאליים בחלקם הגדול שומרי תורה ומצוות אנשים שהערך שהוביל אותם למקצוע הוא גמילות חסדים והם חדורים תחושת שליחות למען הכלל.
נבחרי הציבור שלנו,
הדרך לסייע לציבור היא לא בעוד קופת צדקה של קהילה זו או אחרת, אלא בהקצאת משאבים ממשלתיים לבניית רשת בטחון חברתית מתפקדת, לתת למשפחות סיוע מערכתי ולא נקודתי ולעסוק יותר במניעה מאשר בהנמכת להבות. תקצוב הולם יאפשר מערכת מותאמת תרבותית יציבה ומלווה באנשי מקצוע רגישים ויראי שמים.
אני שואפת שהנציגות החרדית תכיר בנחיצות הרווחה למגזר ותתן גיבוי למאבק.
אני מבקשת שתפעלו ע"מ ששירותי הרווחה יהיו מקום עם שכר הוגן שיאפשר לעובדים החרדים בעלי המשפחות להישאר בשירות הציבורי ולציבור שלנו לקבל שירות מתאים מעובדים יראי שמים (בלבוש ובשפה מתאימה).
אנא דאגו להתגייסות סיעתית למען תקצוב של שירותי הרווחה, העלו את הנושא במליאה ובוועדות הכנסת והפעילו לחץ במישור הפרלמנטרי ובפרט מול השר ישראל כץ ומשרד האוצר.
0 תגובות