השבוע האחרון חשף את פניה האמיתיות של התקשורת הישראלית. אנשי התקשורת הסירו את מסכות 'העיתונאים' והפכו לפעילים פוליטיים לכל דבר, עם מטרה אחת ברורה: הדחת בנימין נתניהו והסיעות החרדיות מהשלטון. אם בעבר הם היו מנסים להסתיר, היום הם הפכו ליועצים רשמיים במשא ומתן. את העצות שלהם ניתן לקרוא בחשבונות הטוויטר ובאולפנים. תיראו מופתעים.
מספיק לראות את הביקורת של העיתונאים על חברי כנסת מהרשימה המשותפת שלא מעוניינים להצביע בעד הכתרת 'איש הימין' נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה. 'הזויים', 'שוברי שיאים'. רק טעימה ממה שנאמר עליהם.
כך גם עם השתיקה סביב העובדה שאיווט ליברמן ישלוט באופן מעשי במדינת ישראל. שר האוצר, שר במשרד האוצר וראשות ועדת כספים בידי מפלגה אחת. ולא עוד מפלגה אלא מפלגת עם אחת מפרשיות השחיתות הגדולות בישראל.
ח"כ מנסור עבאס עם ארבעת המנדטים של רע"ם דרש וקיבל תקציב של 50 מיליארד שקל עבור המגזר הערבי. העיתונאים עסוקים להציג זאת כהישג של החברה הישראלית הדואגת - סוף סוף - למיעוטים. אותם עיתונאים שבכל הסכם קואליציוני של הסיעות החרדיות, הדורשות אחוזים בודדים מהתקציב שעבאס קיבל, מכתירים אותנו, החרדים, כ"סחטנים". כן לא פחות.
יתרה מזו, ח"כ עבאס דרש כי בקווי היסוד של הממשלה לא יכניסו סעיפים הקשורים ל'קהילת המצעדים'. לא תופתעו לגלות כי דרישתו התקבלה. כן, בממשלה בה יושבים נציגים רשמיים של הקהילה, ממשלת שמאל. אך העיתונאים דואגים לטייח את הביקורת סביב כניעת לפיד. והכל כדי שההסכם שיוביל להדחת נתניהו ייחתם.
עכשיו תתארו לכם מה היה קורה עם ח"כ אבי מעוז היה האצבע ה-61 של ממשלת נתניהו. היה דורש את אותה הדרישה של מנסור עבאס, נתניהו היה נכנע ומקבל את הדרישה. איזו ביקורת היה סופג נתניהו בתקשורת. אפשר להעריך שהמונים אף היו יוצאים - בעידוד התקשורת - להפגנות נגד הממשלה "החשוכה"'.
אם אתם מתקשים להבין איך התקשורת הפכה לפתע לכלי תעמולה בשירות לפיד ובנט כנראה שכחתם את כללי האתיקה במדינת ישראל. מה שמותר לשמאל, אסור לימין. מה שמותר לעיתונאים מהצד השמאלי, אסור לעיתונאים מהצד הימני. מה שמותר לערבים אסור ליהודים. מה שמותר למנסור עבאס אסור לחרדים.
אך לפחות נזכור את הכותרות וה"פרשנויות" של העיתונאים בימים אלו. נזכיר להם כשנחזור לשלטון.
0 תגובות