משרד מבקר המדינה הוא כמו מערכת הפקה של תוכנית תחקירים ענקית. תקציב מכובד, עשרות עובדים חוקרים נושא מכל זווית אפשרית, לרשותם עומדת כל מערת האינפורמציה הממשלתית, ביכולתם לדרוש מסמכים, עדויות, וכו´, ואחרי שממצאי התחקיר ברורים, יש תוכנית. אין צורך בכתיבת תסריט או קריינות, לא צריך לצלם או לראיין אף אחד, צריך רק מחשב עם מקלדת והתחקיר יוצא לעולם. ברוב המקרים הוא גורם לכמה אנשים להרגיש שלא בנוח במקרה הטוב, או להעמדה לדין במקרה הגרוע.
גם הפעם, התכנסו תחקריני תוכנית מבקר המדינה, נברו במסמכים, קראו את פסקי בג"ץ ובתי-המשפט למיניהם, דרשו הסברים, הצליבו מידע, ואחרי עבודה מאומצת של כמה חודשים הם הגיעו למקסנה מרעישה, כזו שמזעזעת. תדהמה של ממש, אבל, יש עדויות, יש מסמכים, אין מה לעשות, התוכנית תפורסם, ושיזעזעו כולם.
ואכן, הזדעזענו מעצם החשיפה. איזה תחקיר, איזו תגלית.
יש אפליה בסמינרים ובבתי-הספר החרדיים! קובע המבקר. לא זו בלבד, אלא שהרשויות המקומיות והחינוך העצמאי יודעים בבירור על האפליה, והיא עדיין קיימת. וואוו.
מי שמצא חידוש ולו קל בכל הדוח הארוך של המבקר, כנראה לא חי כאן ב-63 השנים האחרונות, או שהוא אשכנזי, ואם הוא ספרדי הוא כנראה בן של ראש-ישיבה מפורסם, או איש ציבור ידוע (לא כולם).
ידידינו המבקר, מה הפתרון? זה שקיימת אפלייה אנחנו יודעים ומרגישים, מה חידשת?
אז זהו, שתפקיד המבקר הוא רק לבקר, לא לפתור בעיות.
כדי לפתור בעיות, הוקמה ועדת רבנים שהייתה אמורה להפעיל לחץ על מנהלי הסמינרים. אבל שיניהם של האחרונים חזקות יותר, וגם זה לא ממש הלך. ניסה מי שניסה את הבג"ץ אבל גם שם זה הסתיים בדרמת "מעשיהו". אז מה הפתרון? הצעות חוק שיחייבו מנהלי סמינרים לקבל כל בת, הרי לכולם ברור שבסוף בסוף ממש ברגע האחרון, זה לא יקרה.
מצד שני, כולם-כולם, כולל מנהלי הסמינרים אומרים שכל גדולי הדור שליט"א כואבים את הנושא הזה, ועושים הכל כדי להשפיע על כל מי שרק יכול לסייע בנושא.
גם מנהלי ומנהלות בתי-הספר, אם תשאלו אותם, הם כמובן יספרו כמה שהם מנסים ורוצים, אבל אין מקום, והתלמידה ההיא בכלל "חלשה בלימודים" ואם נקבל את ההיא, "מה נאמר לחברה שלה"? וגם אם נמצא מקום לבת של ההוא, "מחר הוא ירצה להכניס את הבת השנייה"... ואז מה יהיה?
אם כולם כל-כך רוצים, אם גדולי הדור כואבים את הנושא, אם לכולם ברור שיש כאן תופעה קשה שהרסה ומוטטה משפחות שלמות, ואם הכתובת היא כמה מנהלים ומנהלות באשר הם, להלן הפתרון:
כמו שיש ועדות לענייני שבת, תקשורת, תחבורה וכו´, ולכל רב, קהילה וחסידות יש נציג בוועדות אלו, כמו ששם מגיעים להבנות בכל התחומים, יש להקים וועדה שתורכב מכל גווניה של היהדות החרדית, ועדה שתזכה לגיבוי של כל גדולי הדור, אבל, בשונה מכל ועדות הרבנים למיניהם, לוועדה הזו תהיינה שיניים חזקות, היא זו שתקבע היכן תלמד כל בת. היא שתבחן את כל מקרה לגופו, תנהל דיון על כל סמינר ועל כל שיבוץ, ואם אותם מנהלים ומנהלות שמנופפים כל העת בציות ל"דעת תורה", יבואו שוב עם תירוצים, אז יהיה מקום לומר להם בשם החוק, "המשכורת שלכם משולמים מהכיס של כולנו, ואנחנו גם יודעים לנסח מכתבי פיטורין".
ואם גם זה לא יעזור, הגיע הזמן שבאמת שנחקור לעומק מה קורה כאן. אולי נפנה למבקר המדינה?!
0 תגובות