כל עם ישראל וכל יהודי באשר הוא, ללא הבדל השתייכות או מגזר, שרויים באבל והלם כבד על הירצחו של האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זיע"א, בידי "חיית טרף". כל מילת גנאי וכל מילה שתביע זעזוע ושאט נפש תתגמד לעומת המעשה עצמו.
מדובר ב"עליית מדרגה" ובמדרון חדש במוסריות ההולכת ומתדרדרת מדור לדור: רב שנרצח בדם קר על ידי מקבלי עצתו, בתוך חדרו במהלך קבלת הקהל.
וככל שאני מזועזע מהרצח, אינני מוצא מנוח לנפשי - מזהותו של הרוצח אשר פרוספר דהן.
למעלה מעשרים שנה שאני מכיר אותו, הוא היה גר בשכנותי בקרית הרצוג בבני ברק, שירתי איתו באותה יחידה במהלך "שירות החובה" בצה"ל, כאשר חלק מתקופת השירות הייתי גם מפקדו הישיר.
חברות הדוקה הייתה לנו, התארחנו בשבתות זה אצל זה ושעות רבות של שיחות נרשמו לנו.
מי היה מעלה על הדעת שיום מן הימים אצטרך לכתוב טור ולהצמיד את התואר "רוצח" לשמו של ידידי לשעבר אשר דהן.
איך ממורה ומחנך מוערך, שהצליח לרתק את תלמידיו בשיעוריו המאלפים, איש יודע ספר, אדם חייכן, כריזמטי, מלא שמחת חיים והומור שהשפיע שמחה ומצב רוח טוב על כל סובביו, הוא הפך באחת לרוצח לנאלח?
מה עבר עליך אשר? מה עשית??? למה??? אפילו את התירוץ של "רגע של טירוף נכנס בי" לא תוכל לטעון לעולם. הלא נסעת לבאר שבע, עמדת בתור, נכנסת לחדרו של הרב, במשך שעות רבות יכולת להתחרט ולחזור בך.
אתה, את חייך הרסת! חיים של אדם נטלת! אך ליבי ליבי על רעייתך וילדך שיאלצו לשאת על מצחם את הקלון שהטלת עליהם ללא עוול בכפם. איך לא חשבת עליהם?
ברגע אחד הפכת לרוצח שפל, שיישב את רוב ימיו בכלא. גם שתשתחרר ביום מן הימים, הלא "טוב מותך מחייך".
0 תגובות