לפני מספר שבועות דיווחנו כאן ב'כיכר השבת' על דרמה כלכלית המטלטלת את הציבור הליטאי: עשרות אברכים יראי שמיים, שחלקם אף משכנו את דירת מגוריהם היחידה לטובת השקעה במכרות זהב באתיופיה, החלו לעלות סימני שאלה בנוגע לפרויקט המדובר. היום (ראשון) נחשוף כאן ב'כיכר השבת', את מכתבי הרבנים ותיעוד ממכרות הזהב.
כפי שדווח, הפורום להגנת הצרכן החרדי מסמך מקיף עם שאלות ועידכון בנושא. במסמך דווח כי הפורום בדק את המיזם באופן נרחב, כולל פנייה לחברות בינלאומיות משלוש מדינות שהנפיקו את הדוחות הגיאולוגיים והעסקיים שעליהם התבססו מצגות הגיוס, וכן קיום דיונים מקצועיים והלכתיים עם רבנים בכירים וכלכלנים, שבסופם הוכנו שני דוחות מקצועיים עבור הפורום.
"במהלך הדרך", כך נטען, "הופצו שמועות ושקרים בשמם של חברי הפורום והרבנים, כאילו לא נעשו בדיקות כנדרש או שיש הכשר להשקעה, ולכן התקיימו ישיבות נוספות אצל רבנים ודיינים חשובים, אליהם הועברו הדוחות המלאים ונמסרו המסקנות בכתב".
הפורום הדגיש כי למרות לחצים כבדים לפרסם ברבים את מסקנות הרבנים והמומחים, הוא נמנע מכך בשלב זה מתוך אחריות למשפחות המשקיעים, והבהיר שהמשקיעים מתבקשים להיוועץ בגורמי מקצוע ובבתי דין עצמאיים – תוך קריאה שלא לנצל את העמימות לצורך פרסומי שקר בשם רבנים".
תחום כריית הזהב באתיופיה התפתח משמעותית בשנים האחרונות, כאשר יזמים ישראלים היו מעורבים בקידום פרויקט כרייה מקומי שנועד להפיק זהב בהיקפים מסחריים. ההשקעה הוצגה כהזדמנות עסקית בעלת פוטנציאל גבוה, ורבים נענו לקריאה והצטרפו.
אלא שבתקופה האחרונה נכנס המיזם ללב סערה ציבורית, לאחר שעלו טענות שונות ולפיהן מדובר, חלילה, בעוקץ ובעשיקת כספים. הטענות עוררו דאגה בקרב המשקיעים ובקרב גורמים נוספים בציבור, והובילו לדרישה לבדיקה מעמיקה של הנושא.
בדיקה מקיפה ומכתב הדיינים
בימים האחרונים פרסם הדיין הגאון רבי משה הייזלר מכתב רשמי, לאחר שלדבריו מומחים מטעמו בדקו את הפרויקט לעומק. במכתבו ציין כי לאחר בירור יסודי, לא נמצא חשש שמדובר בעוקץ או בהונאה מכוונת.
לדבריו, הבדיקה כללה עיון במסמכים, בדיקות מקצועיות והתייעצות עם גורמים הבקיאים בתחום הכרייה וההשקעות, ומהממצאים שעלו – אין בסיס לטענות על מרמה.
למכתב הצטרפו גם רבה של מודיעין עילית, הגאון רבי מאיר קסלר, וכן שני גדולי הדיינים – הגאון רבי שריאל רוזנברג והגאון רבי יהודה סילמן – שהוסיפו דברי חיזוק והבהרה באשר לחשיבות הבדיקה ולמסקנותיה.
הרבנים הדגישו כי עצם קיומו של סיכון עסקי בהשקעה אינו מעיד על עוקץ, וכי יש להבחין בין סיכון כלכלי טבעי הקיים בכל מיזם מסחרי לבין טענות חמורות של הונאה, שלגביהן – לדבריהם – לא נמצא בסיס.
עם זאת, גורמים המעורים בפרטים מדגישים כי מדובר בהשקעה עסקית הכרוכה בסיכון, כפי שנהוג בעולם הכרייה והסחורות.
בתיעודים אותם אנו מפרסמים כעת לראשונה ב'כיכר השבת' ניתן לראות את הפעילות בשטח, ציוד כרייה ועבודות המתבצעות במקום – בניסיון לשפוך אור על המציאות בשטח ולהשיב את אמון המשקיעים.
אך יחד עם זאת ולמרות התיעודים מאתיופיה, חשוב מאוד לא ליפול בפח בהשקעות מסוכנות ולהישמע לקריאות הרבנים לבדוק היטב כל השקעה, קל וחומר בהשקעה שאין לנו הבנה בסיסית.
עוד יודגש המובן מאליו, כי כל השקעה מחייבת שיקול דעת אישי, בדיקה מקצועית והבנה של רמת הסיכון.
פרשיית מכרות הזהב באתיופיה, כך נראה, רחוקה מסיום – אך המכתב הרבני והחשיפה התקשורתית מעניקים כעת נקודת מבט חדשה על אחד המיזמים המדוברים ביותר בשנים האחרונות בהשקעות בקרב המגזר החרדי.
המכתב המלא של הדיינים
לכלל המשקיעים במיזם כריית הזהב באתיופיה
בעת האחרונה עלתה דרישה ציבורית לבחון לעומק את המיזם העסקי המנוהל על ידי הרב ק. באתיופיה. דרישה זו, במהותה רצויה לגיטימית ומבורכת, אלא שלעיני הגופים המתריעים עמד מידע חלקי בלבד, מטבע הדברים התפתחו גם האשמות חמורות בדבר חשש להונאה וכיוצא בזה.
לבקשת משקיעים רבים, ובתיאום עם הרבנים שליט"א העוסקים בנושא, בוצעה בדיקה מקיפה ככל שיד אדם מגעת, אשר כללה את ניהול הכספים, מבנה ההתנהלות, היתכנות המיזם והפוטנציאל הכלכלי הטמון בו. הבדיקה בוצעה בליווי איש מקצוע בעל ניסיון בתחום כריית הזהב, והחברה שיתפה פעולה באופן מלא ואפשרה בדיקה יסודית ובלתי אמצעית.
להלן עיקרי הממצאים: מן הבחינה החשבונאית עולה כי ניתן להתחקות אחר קרוב למאת אחוזי ההשקעות והשימוש שנעשה בהן. בהתחשב בהיקף הכספים ובמורכבות הפעילות, מדובר ברמת ניהול ובקרה מרשימה. לא נמצא בסיס לטענות בדבר תרמית או "תרגיל עוקץ", וטענות מסוג זה חורגות מן הממצאים שנבדקו.
עם זאת, חשוב להדגיש באופן ברור: השקעה במיזמי כריית זהב המצויים בשלבים ראשוניים מאופיינת ברמת סיכון קיצונית. זהו תחום שבו אי ודאות תפעולית, רגולטורית וגיאולוגית היא חלק בלתי נפרד מן הדרך. מנגד, במקרה של הצלחה, פוטנציאל הרווח חורג במידה ניכרת מן המקובל באפיקי השקעה סולידיים. לפיכך, המשקיעים בוחרים להיחשף לסיכון משמעותי מתוך תקווה ואמונה באפשרות למימוש פוטנציאל גבוה בעתיד, אפיקי השקעה מסוג זה נועדו לאנשי עסקים בעלי הון שיש להם את היכולת להסתכן וגם חלילה להפסיד ולא לאברכים בני תורה שבמקרה הפסד חלילה ההשלכות הינם קשות. דא עקא, שבפועל נלקחו כספים מאברכים שאינם בעלי הון שמשכנו את דירתם לשם כך, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם רמת הסיכון של המיזם.
במקרה שלפנינו אין מחלוקת כי בעת ההשקעה חשפו המשקיעים את כספם להימור מסוכן. יחד עם זאת, יש לציין כי בחלוף השנים לא נצפתה החמרה בסיכון, אלא להיפך: הפרויקט התקדם במספר מישורים, חלק מן אי הוודאות צומצם, והיתכנותו התבהרה יותר משהייתה בראשית הדרך. אף על פי כן, עדיין מדובר בהשקעה מסוכנת. במקביל, חלוף הזמן יצר עומס חוב משמעותי על החברה כתוצאה מגיוסי הון קודמים, נתון שיש לו משקל מהותי בהערכת מצבה הנוכחי.
לצד הסיכונים, ניתן לקבוע כי האופק העסקי של המיזם לא דעך. ככל שהפרויקט יצליח בס"ד לממש את החזון והתקווה שלאורם הוא פועל, פוטנציאל ההצלחה והרווח נותר משמעותי ואף מרשים.
בזמנו 'כיכר השבת' פנה אל עורך הדין של החברה ולמנהלה אך לא התקבלה תגובה. מה שכן נציין את מה שכתב אחד המשקיעים. לדבריו: "המנהל הוא אדם יקר מאד ובעיקר אדם ישר. העסק באתיופיה אמיתי לחלוטין ובשנה האחרונה אף זינק משמעותית מאד. קח בחשבון שמדובר בהקמת מפעל גדול מאד במדינה ובאזור נחשל מאד (בקושי מים וחשמל). כמו כל דבר מהסוג הזה יש עיכובים אבל לא משהוא קריטי ומסוכן יותר מבעבר בפרט שבשנה האחרונה העסק רק צמח וגדל לטובה בכל מיני עסקאות שנעשו שם. ברור שבחצי שנה הקרובה הוא עוד ידרש להמשך מימון אך מצד שני ברור שבעיתוי הנוכחי כתבות משמיצות ופוגעניות רק יורידו את כספי כל האברכים המשקיעים לטמיון".
0 תגובות