זכינו בימים אלה לראות בעינינו את ישועת ה' לעמו. אחרי תקופה קשה ביותר שעברנו, החל מטבח שמחת תורה, התחושה היא שכעת ה' מאיר פנים לעמו ומעטר אותם בעטרת ישועה.
ואולם, אי אפשר להתעלם מכך שמי שה' נתן לו את הכוח לעשות את החיל הגדול הזה, זה הגוף שנקרא מדינת ישראל. ויש מי שהדבר מעמיד אותו בדילמה קשה. אחד הרבנים אף הגדיל לעשות וניסח את הקושיה כך: "איך ייתכן שהקב"ה עושה ניסים גלויים בידי מי שרוצים לעקור את בני התורה והתורה". עצם ניסוח השאלה בצורה הזו אינו מוסכם עלינו. אין מקום לקטרג כך על עם ישראל בשעותיו הקשות. אבל קודם לכן נבקש לעיין בתשובתו.
הוא הציע לדמות זאת למקרה יוצא הדופן של ירבעם בן יואש. בספר מלכים (ב יד, כג) מסופר עליו שהוא לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט, ואף על פי כן הוא כבש שטחים אדירים בכל האזור ונחל ניצחונות מזהירים. הנביא מרגיש בקושי שבדבר, ומסביר: כִּי רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ.
כלומר יש מקרים חריגים שבהם הקב"ה מציל את עם ישראל למרות שהוא אינו זכאי לכך, וזאת משום שמרחפת מעליהם סכנה קיומית ויש הבטחה לא לכלות את עם ישראל. וכך הציע אותו רב לפרש גם את עובדת הצלתנו בידי המדינה.
אמנם המעיין בדברי הנביא יבחין שהנושא שם אינו איך הישועה באה על ידי רשעים, כמו שפירש אותו חכם, אלא איך עם ישראל ניצל בלי זכויות, כי דורו של ירבעם בן יואש עבדו כולם עבודה זרה. ובאמת די בכך כדי לשלול כל השוואה בין הפסוקים שם לדורנו.
מדינת ישראל היא יהודית במהותה. החגים הרשמיים הם מועדי ישראל, והשבת היא יום המנוחה. רוב רובו של העם מסורתי ומאמין בה'. כמעט מאה אחוזים מכניסים את בניהם בברית מילה, וקרוב לשמונים אחוזים צמים ביום כיפור. וגם מי שלא, לימדנו החזון איש להתייחס אליו כאל תינוק שנשבה. בשנים האחרונות אנו גם צופים במגמה של חיזוק והתעוררות העם לתשובה ולחיבור למסורת ישראל. וכולנו נוכחנו לראות שאפילו ראשי המדינה הרחוקים משמירת מצוות ממלאים עתה פיהם בהודיה לה'.
זאת, מלבד העובדה המדהימה שבמדינת ישראל קיים גם הריכוז הגדול ביותר של לומדי תורה, ישיבות, חדרים, כוללים, שממומנים כולם על ידי המדינה. לא היה כדבר הזה מעולם.
בנוסף, מדינת ישראל היא הערובה היחידה לקיומו של העם היהודי אחרי משבר החילון. בכל קיום יהודי אחר, בארצות הברית ובשאר התפוצות, מי שאינו שומר מצוות מתבולל תוך כמה דורות. רק כאן בארץ מתאפשרת שמירת הזהות היהודית גם בתקופה שבה לא כל העם שומר מצוות.
כבר בכל אלו יש כדי שהניצחון במלחמה לא יתפרש כאיזו הצלת חירום שנשלחת מחוסר ברירה. ובאמת אין שום הכרח להסביר את אירועי השעה על פי מקרה חריג ביותר שמופיע בנביא. באופן פשוט, אם מתרחשת צרה לאדם הוא מפשפש במעשיו, ואם הוא מקבל רוב טובה, הוא מודה לה' ושמח בקרבתו.
המקרה שלנו גם הוא אינו יוצא מכלל זה. אם ה' מציל אותנו, כנראה שיש לו סיבה טובה לעשות זאת. כמובן, יש עוד הרבה מה לתקן, אבל בעת הזו הדבר הנכון הוא להודות שטובה הארץ וטובים בניה, ולשמוח בקרבת ה' שאנו זוכים לראותה.
בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.
0 תגובות