דלג לתוכן הראשי
הפולמוס ההלכתי הנרחב

הפוסק האשכנזי מבני ברק בהיתר מיוחד להסתפר בערב שבת הקרובה בשנה זו

הגאון רבי יהודה אריה דינר מורה היתר מיוחד לאשכנזים להסתפר בערב שבת • ראש חודש אייר חל בשבת ויש שמחת שבת וראש חודש יחד | הפרטים המלאים (יהדות)

הפולמוס ההלכתי: לקראת ראש חודש אייר, ישנו היתר המאפשר לאשכנזים להסתפר בערב שבת למרות מנהגי האבלות בספירת העומר.

הפסק מבוסס על העובדה שראש חודש אייר (א' באייר) חל השנה בשבת קודש, ויש בכך שמחה כפולה.

כידוע, ממוצאי חג ראשון של פסח ועד ל"ג בעומר נוהגים ישראל מנהגי אבלות, ובתוכם האיסור להסתפר ולהתגלח. אולם השנה, בשל המצב המיוחד שראש חודש אייר חל ביום שבת, נפתח פתח להיתר, אך חשוב להדגיש כי ישנם פוסקים רבים וחשובים שעדיין אוסרים להסתפר גם בשנה זו.

ההיתר המיוחד לשנה זו

בגליון 'מים חיים' מהלכותיו של הגאון הגדול רבי יהודה אריה דינר, רב מרכז בני ברק, נפסק כי השנה תשפ"ו מותר להסתפר בערב שבת של ראש חודש אייר. הטעם: כיוון שיש שמחת שבת וראש חודש ביחד, מותר להסתפר מפני כבוד השבת.

הפסק מבוסס על המשנה ברורה (סימן תצ"ג סעיף קטן ה'), המתיר תספורת בערב שבת כאשר ראש חודש חל בשבת, בשל השמחה המיוחדת של יום זה.

אולם נקבע כי אלו שנוהגים כל השנה כפי צוואת רבי יהודה החסיד שלא להסתפר בראש חודש - גם בזה אסור להם להסתפר ביום שישי. אך הם יכולים להסתפר ביום חמישי, ערב ראש חודש אייר, לכבוד השבת הקרבה.

הרב חותה על תספורת בערב השבת הקרובה
הרב חותה על תספורת בערב השבת הקרובה (תמונה ראשית, צילום אילוסטרציה: Yonatan Sindel/Flash90)

ההבדל בין אשכנזים לספרדים

חשוב לציין כי ההיתר הזה נוגע רק לאשכנזים, שממשיכים את מנהגי האבלות עד חג השבועות. לספרדים, שמסיימים את מנהגי האבלות לאחר ל"ג בעומר, אין היתר זה רלוונטי כלל.

הגאון רבי בנימין חותה הבהיר בפינת ההלכה היומית שלו בכיכר השבת כי "הלכה למעשה אין היתר לספרדים להסתפר ביום שישי זה, כל ההיתר הוא רק לאשכנזים שממשיכים את האיסור ואת המנהג עד חג השבועות".

האחים הרבנים דינר התקבצו בחתונה אחת (צילום: באדיבות המצלם)

המקורות ההלכתיים

השולחן ערוך (סימן תצ"ג) מביא כי "יש נוהגים להסתפר בראש חודש אייר, וטעות הוא בידם". גם הרמ"א מסכים שאין לראש חודש אייר מעמד מיוחד מבחינת היתר תספורת. אולם הוא מעיר כי יש הנוהגים שלא לקיים את מנהגי האבלות בחודש ניסן עצמו ומתחילים רק מיומו השני של ראש חודש אייר.

החיי אדם פוסק כדעה זו, אך בשנה רגילה אין היתר להסתפר בראש חודש אייר עצמו. ההיתר המיוחד השנה נובע אך ורק מהעובדה שראש חודש חל בשבת, ויש בכך שמחה כפולה המצדיקה תספורת לכבוד השבת.

30 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

16
למה זה היתר מיוחד של הרב דינר אם זה נפסק במשנה ברורה?
שאלת תם
תם מה הוא אומר ???
שיע
קוראים לזה יח"צ
חכם
קוראים לזה כרפס יחץ
שיע
חחחח... הכרפס יחץ מתאים לתמונה בכתבה - שולחן עורך
חכם
כי צריך לכתוב משהו. וכשלא עובדים ולא לומדים בבין הזמנים אז מוצאים נושאים אזוטריים להתעמק בהם כאילו מדובר בעניינים ברומו של עולם. תתגלחו, אל תתגלחו, למי איכפת, צעירים נהרגים כדי לאפשר לכם ללמוד בשקט ובזה אתם עוסקים.
אורח לרגע
אתה עובד ולומד ומוצא זמן פנוי להתעניין בנושאים אזוטריים. ומכנה את עצמך 'חכם'..
א.
בידיוק אני גם שואל
אקיאל
15
פסק ידוע ומפורסם שנפסק במשנ"ב ועוד נהיה ל'היתר מיוחד??? וגם בנוגע לספרדים יש בכך מחלוקת אפילו את זה אתם לא יודעים
קשקשנים רדודים
14
זה לא נכון! השו"י דיבר על ראש חודש בלבד שזו לא סיבה להתיר, והמשנה ברורה על זה כתב שבהצטרף שבת עם ראש חודש יש כאן שמחה כפולה ומותר, וזה לא קשור לנוהגים עד חג השבועות זה בכלל לא מוזכר במשנה ברורה, ומעולם לא ראינו ולא שמענו פוסק אשכנזי או ספרדי שיחלוק על המשנה ברורה בזה, ורק הנוהגים על פי הקבלה שלא להס
יוסי דהאן
השולחן ערוך לא חילק. ראש חודש בשבת זה דבר נפוץ ואם השולחן ערוך היה מתיר, היה לו לכתוב בהדיא "אלא אם חל ראש חודש בשבת שאז מצטרפת קדושת שבת עם ראש חודש ומותר", חילוק פשוט וברור אבל מזה שלא חילק מובן שאין הבדל וצריך לנהוג באבלות 33 ימים שלמים וכך תמיד נהגו הספרדים מדורי דורות והדברים פשוטים. לא נורא, מ
שייקה
צדיק שלי, כאחד שמסתמא למד הרבה שו"ע עם מפרשיו תבין לבד שהשו"ע לא מפרט את כל מה שפירטו האחרונים אחריו, רק תתאר לך אם הוא היה כותב בכל הלכה את כל פרטיה. שום ראיה אין מזה שלא חילק! ואין לך פוסק אחד! מגדולי הפוסקים (חוץ מהרב יצחק כמובן שחי עמנו היום ולא ע"ז אנו מדברים) שחלק על המשנה ברורה או שאמר שהספרד
יוסי דהאן

תוכן שאסור לפספס:

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות חרדים: