ח"כ מאיר פרוש, שהתפטר מתפקידו כשר ירושלים ומסורת ישראל, מאשים בצורה חריפה וחסרת תקדים את מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואישים נוספים מתוך המפלגה - בלי לציין את שמותיהם, בטענה כי פעלו נגד החלטת מועצת גדולי התורה.
במונולוג ארוך, מתוך ראיון שערכו עימו אליעזר שולמן ומאיר ברגר ב'המבשר', מתאר פרוש מזווית הראייה שלו את הנסיבות שהובילו לסיטואציה הנוכחית, לא לפני שהוא מצהיר בניגוד לאחרים שהזהירו כי החרדים ייאלצו לעזוב את הארץ, בפנייה למשפטנים: "היישוב היהודי היה פה לפני המדינה. אם אתם לא מסוגלים להכיל אותנו, רדו מהארץ, אנו נשמור על ארץ ישראל בכוח התורה".
מכאן, להשתלשלות העניינים מזווית הראייה של מאיר פרוש:
"בתחילת הקדנציה פעלתי מתוקף המשימה שהוטלה עלי כשליח מועצת גדולי התורה לנושא הסדרת מעמד בני הישיבות וקיימנו ישיבות רבות בנושא הזה אצל מזכיר הממשלה עם מערכת הבטחון, וכן היינו במספר פגישות אצל ראש הממשלה. בכל הפגישות הצגתי דרישה נחרצת לחוקק במידי חוק המסדיר את מעמד בני הישיבות.
"אלי לא פנה מעולם ראש הממשלה לבקש דחיות בחקיקת החוק, בכל פעם שהיו בקשות כאלו הן לא עברו דרכי ולא בתיאום אתי. היו מי שבחרו לקדם הסכמה על דחיות ותמכו בבקשת לדחיה. זה בדרך־כלל אושר בישיבת ראשי מפלגות, ואתם יודעים מי חבר שם...
"כל זה היה נכון עד לפרוץ המלחמה, לאחריה נעצרו המגעים לתקופה. כאשר הם חודשו עודכנתי עליהם מהתקשורת, ושמעתי שהם מתקיימים בחלקם עם השתתפות של עסקנים צעירים וחסרי נסיון אשר מתיימרים לייצג את עמדת אגודת ישראל. אין כאן המקום להרחיב בענין, אבל עדכנתי בזמן אמת את חברי מועצת גדולי התורה בנידון.
"את המקורות שלי בחדרים הפנימיים יש לי, וכאשר נתבקשתי על־ידי אחד האדמו"רים לברר על הנעשה היה לי את הדרכים שלי לעשות זאת, אבל בשום שלב בשנה האחרונה לא הייתי שותף למגעים על תוכן החוק שדן במעמד בני הישיבות וההסכמות אליהן הגיעו משתתפי הדיונים, ולכן אני לא יכול לקחת שום אחריות על השיחות האלו. מבחינתי, שיחות שמתקיימות בלי הסכמה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אינן מחייבות אותנו.
"אני מרגיש כי מחובתי להציג בפניכם, הציבור, את הדברים כהווייתם מכלי ראשון", הוא עובר לתת מונולוג החושף לראשונה לפרטי־פרטים את מה שקרה בחדרים הסגורים. "נשאלת השאלה, איך ייתכן שהגענו למצב החמור הזה? את התשובה שלי לשאלה הקשה הזו אני מבקש להביא בפניכם כאן היום.
"כידוע, בטרם הבחירות האחרונות והקמת הממשלה הנוכחית, ולאחר שבג"ץ פסל את החוק הקודם להסדרת מעמד בני הישיבות, במשך תקופה ארוכה היתה היהדות החרדית בדילמה מתמשכת אשר נמשכה מספר שנים, במהלכם היו דיונים שונים בחוקים שונים, כולל מספר מערכות בחירות, וגם תקופת אופוזיציה בעת ממשלת בנט־לפיד – כאשר בכל הזמן הזה נותן בג"ץ פעם אחר פעם ארכה לביטול החוק הקודם.
"במערכת הבחירות האחרונה, כאשר כבר היה נראה ומסתמן כי יש היתכנות להקמת ממשלת ימין בשותפות עם המפלגות החרדיות, היה ברור לכל, וכך גם הבטחנו לציבור הבוחרים, כי בראש סדר העדיפויות שלנו יהיה הסדרת מעמד בני הישיבות.
"עם פתיחת המשא ומתן הקואליציוני הבהרנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי קודם־כל צריך מבחינתנו להסדיר את מעמד בני הישיבות. למרות שבקואליציה לא היתה אז בעיה עם הענין, וגם בציבור הנושא לא עורר סערה גדולה, ידענו כי יש בפנינו אתגר גדול – אז כמו היום הובילה מערכת המשפט את המאבק בתורת ישראל, והבנו שצריך פתרון מיטבי שיתגבר גם על העתירות הצפויות בבג"ץ.
"בשליחות מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, אשר מוניתי על־ידם כבר לפני מספר שנים לרכז מטעם אגודת ישראל את כל ענין הסדרת מעמד בני הישיבות, קיימנו שיחות ודיונים רבים בנושא זה – כולל מספר פגישות מעמיקות שקיימתי עם עו"ד יצחק מירון, אשר זכה לאמונם של גדולי ישראל כמומחה משפטי לענין זה.
"המתווה אשר גובש בזמנו חולק לשניים, כפי שבא לידי ביטוי לאחר מכן בנוסח ההסכם הקואליציוני: 'לאור החשיבות שהעם היהודי העניק ומעניק ללימוד תורה לאורך הדורות, תושלם חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה הקובע שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי, וזאת עד להעברת תקציב לשנת 2023. מוסכם שיש להמשיך במורשת זו במדינת ישראל. בד בבד, עד העברת התקציב לשנת 2023 יושלם תיקון לחוק שירות בטחון להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בהסכמת כל סיעות הקואליציה. סיעת יהדות התורה מודיעה, שענין זה הנוגע בנפשה אמור היה להיות מוסדר מבחינתה כתנאי עוד קודם הקמת הממשלה. אך מתוך מודעות להליכים המתבקשים נקבע כי חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה והתיקון לחוק שירות בטחון תושלם עד להעברת התקציב לשנת 2023'. סוף ציטוט.
"המטרה היתה מצד אחד לגבש נוסח חוק המוסכם על דעת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, ומצד שני להבטיח כי יעמוד במבחן בג"ץ אשר פסל את כל החוקים העוסקים במעמד בני הישיבות בטענה כי הדבר נוגד את עקרון השוויון המבוסס על חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה נועדה לתת מענה לחשש זה.
"כבר בימים ההם ההסכמה להמתין עם חקיקת החוק לאחרי הקמת הממשלה היתה לא לרוחי, וזעקתי גם מעל דפי 'המבשר' כי אנו עושים טעות. באותם ימים העבירה הקואליציה הטריה בהליך בזק ארבעה חוקי יסוד שונים, אשר נגעו כל אחד מהם לענינים פרסונליים של ראשי המפלגות השונות – נתניהו, סמוטריץ', בן גביר והרב דרעי.
"יתירה מזו, באותם ימים ראשונים של נצחון הגוש הימני־אמוני, השמאל עוד היה מוכה הלם מצדו והימין שש ושמח, ולא היתה כמעט שום התנגדות ציבורית להסכמות שהוגשו על דעת כל חברי הקואליציה. ניתן היה לקדם את המהלכים להסדרת מעמד בני הישיבות בשקט פוליטי חסר תקדים.
"בהכירי את המערכת הפוליטית אי אלו שנים, התרעתי כבר אז ואפשר לומר שממש התחננתי לחבריי: 'אל תיתנו להם למרוח אותנו'. עכשיו זה הזמן להעביר את החוק. הוכח כבר כי כאשר רוצים גם הליכים מסובכים מסתדרים תוך זמן קצר יחסית. לצערי, קריאתי לא נענתה.
"בתקופה שאחרי הקמת הממשלה, בעודי ממשיך לשמש בתפקיד אותו הטילו עלי כאמור חברי מועצת גדולי התורה שליט"א לייצגם בעניני הסדרת מעמד בני הישיבות ובשליחותם, השתתפתי בשורה ארוכה של דיונים עם הצוותים הרלוונטיים, יחד עם נציגי דגל התורה וש"ס, וגם אנשי הייעוץ המשפטי במשרד הבטחון, אשר אז הביעו את עמדתם המשפטית להסכמות שהושגו בהסכם הקואליציוני.
"בפגישות שקיימנו אז עם ראש הממשלה בנימין נתניהו דרשתי כי יש להעביר את החוק בהקדם האפשרי ואסור להתמהמה בכך. התרעתי נגד הפרת ההסכם הקואליציוני בהעברת התקציב של 2023 למנינם לפני שמסדירים את מעמד בני הישיבות. ההחלטה להסכים להפרה זו לא התקבלה על דעתי ולא בתיאום אתי".
פרוש ממשיך: "תקופת־מה לאחר האסון הנורא בשמחת תורה ופרוץ המלחמה, אשר מטבע הדברים שינתה גם את כל סדר היום הציבורי ביחס לענין הצבא, החלו דיונים בקבוצת עבודה שכללה נציגים מהמפלגות החרדיות, מאחורי גבי, בענין נוסח חדש של חוק הדן במעמדם של בני הישיבות. למרות שידוע ידעו היטב כי אני נציג מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לענין זה, בחרו מי שבחרו להדיר אותי מהדיונים.
"במהלך אותה תקופה גם נתבקשתי לחתום כמורשה חתימה של אגודת ישראל על צ'ק בסך כ־60 אלף ש"ח עבור עורך דין חדש אשר איני מכיר, ואשר לכאורה שימש כיועץ משפטי לנוסח החדש של החוק, ומשום־מה לא שכרו את שירותיו של עו"ד מירון שכאמור נלקח בתקופת המשא ומתן הקואליציוני על דעת גדולי ישראל. עד היום הזה איני יודע מה היה מהותו של אותו ייעוץ משפטי, ולמרות בקשותיי איני מקבל גם כיום פירוט על שירותיו והייעוץ שנתן לענין הסדרת מעמד בני הישיבות.
"במקביל, התקרב המועד בו פקע החוק הקודם ובג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה החלו לנצל מצב זה כדי להתחיל במסע רדיפה נגד עולם התורה. באותם ימים ביקש ראה"מ ייצוג עצמאי בבג"ץ ולשם כך הביא את הדבר לאישור הממשלה, בישיבה שהתקיימה בתחילת חודש ניסן תשפ"ד.
"באותה ישיבה הוצג לשרים המענה הצפוי בבג"ץ, הכולל אמירה של ראש הממשלה כי יש התקדמות משמעותית עם החרדים בגיבוש נוסח חוק. לשם כך ביקשתי לדעת בעת ישיבת הממשלה מה היא אותה התקדמות משמעותית עליה מדובר.
"במענה לשאלתי אמר מזכיר הממשלה יוסי פוקס את הדברים הבאים: 'זה יעדי גיוס משמעותיים וסנקציות כלכליות על אי עמידה ביעדים. זו החבילה'. בתגובה לדבריו ציינתי כי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לא נשאלה בחודשים האחרונים על יעדים וסנקציות. 'אני אומר ליריב (שר המשפטים יריב לוין), לא נשאלה ואין הסכמה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל', הוספתי. השר לוין השיב לי במילים אלו ממש: 'ועוד איך היתה, של כל שלושת המועצות'. שבתי וביקשתי לחדד בישיבת הממשלה: 'אני מדבר על מה שאתה מציע היום'. השר לוין התעקש והטיח בי: 'אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה'. כדי להסיר מכשול, ומאחר והדיוק בפרטים אלו בנפשי - בפרט כאשר מדובר על דיבור בשם מועצת גדולי התורה, סרתי לאחרונה למזכירות הממשלה וביקשתי לראות את הסטנוגרמה כלשונה. הציטוטים שאני מביא כאן בפניכם הם ציטוטים מדויקים שתועדו בפרוטוקול של מזכירות הממשלה.
"ומהי אותה היסטוריה שאי אפשר לשכתב? ביררתי באחרונה אצל אלו שהיו בחדרי המשא ומתן והם סיפרו לי כי כך סוכם על־ידי נציגים משלושת המפלגות החרדיות: יעד של 4,800 מתגייסים בשנה ראשונה; יעד של 4,800 מתגייסים בשנה השניה (עודכן בהמשך על־ידי משרד הבטחון ל־5,700); יעד של 50 אחוז מתגייסים בתוך 10 שנים; סנקציות מוסדיות על עולם התורה במקרה של אי עמידה ביעדים; סנקציות אישיות (הוסכם שיהיו סנקציות אישיות, טרם נכנסו אז לפרטים – כפי שקרה בהמשך בוועדת חוץ ובטחון).
"אלו הדברים כהווייתם", מסכם פרוש, ומוסיף: "אישים מתוך אגודת ישראל יושבים ומסכמים, ואף מטעים את הליכוד לחשוב שזה על דעת מועצת גדולי התורה, על 50 אחוז יעדים וסנקציות על עולם התורה וסנקציות אישיות על לומדי התורה. כבר אז הזהרתי כי הבנתי שזה מדרון שיוביל לדרישות על התגמשויות נוספות.
"בזמן אמת פניתי במכתב למזכיר מועצת גדולי התורה, הזכרתי לו את החלטת המועצת בעניני, ויתירה מזו שהדבר אף עבר מסמוך מחדש לפני מספר שנים בודדות, והתרעתי בו כי הדבר לא יעלה על הדעת. לאחרונה אף התברר בפומבי כי לא רק שהמזכיר ידע ושתק על פועלם של אלו אשר עסקו בענין ללא סמכות, אלא שהוא בעצמו עסק בענין. בעיניי זה חמור מאוד".
בשלב זה, המונולוג נקטע בשאלה מה הוא עונה לטוענים כי הוא לא ממושמע להוראת של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ופרוש משיב:
"אני פוליטיקאי ואני רגיל שמשמיצים אותי. אבל אם יש השמצה שכואבת לי זה הטענה השקרית והמופרכת הזו. הנחמה שלי זו הידיעה שחברי מועצת גדולי התורה עצמם יודעים היטב את האמת, אבל אולי זה בהחלט הזדמנות שגם בני קהילותיהם ישמעו אחת ולתמיד את האמת.
"אני מחזיק בלשכתי קלסר 'מועצת גדולי התורה'. יש שם רישום של עשרות רבות של מקרים ממהלך השנים עם העמדות של כל חברי מועצת גדולי התורה ביחס להחלטות ציבוריות משמעותיות. רק בשנים האחרונות: שתי עסקאות חטופים, עמדתנו ביחס להדחת ח"כ איימן עודה, רק השבוע בהצבעה על החלת ריבונות ביו"ש, וכמובן בפרישה מהממשלה.
"אגב, גם אם יש חברי כנסת שאני ממעט לדבר אתם, לפני ההצבעה על עסקת החטופים שאלתי את נציגו של כ"ק מרן אדמו"ר מגור שליט"א בממשלה על עמדת האדמו"ר שליט"א. אין שום הצבעה משמעותית שאני מצביע עליה בלי לדעת את עמדת כל חברי מועצת גדולי התורה".
בנוגע לעתיד, אומר פרוש: "יש כאלו שמסתובבים היום ומחלקים הצהרות ביחס לדרישות כאלו ואחרות, בו בזמן שהם או עוזרים שלהם הסכימו על דעת עצמם לדברים אחרים לגמרי בחדרים הסגורים, והדברים כיום ידועים וברורים. אותם אנשים מאשימים כעת את מי שהם סגרו אתו דילים מאחורי גבם של חברי הסיעה במצב. אני לא יודע לשפוט ואני לא עוסק בכך, אבל אני בהחלט מציע לציבור לחשוב היטב מה עומד מאחורי כל מיני כותרות של כל מיני אישים פוליטיים".
0 תגובות