במעונו של נשיא ישיבת פוניבז' הגאון רבי אליעזר כהנמן, התקיים השבוע מפגש מיוחד עם ח"כ אורי מקלב, שהגיע עם קלסר מסמכים היסטוריים שאיתר שגריר ליטא בארכיונים הרשמיים, ובמשך שעה ארוכה עבר הגר"א כהנמן על השמות, המגרשים והתשריטים מפוניבז' של פעם.
המסמכים הגיעו לידי מקלב לפני ימים אחדים משגריר ליטא בישראל, אודריוס ברוזגה, שיצא לחפש אותם בעקבות ביקור שערך לפני כשמונה חודשים בישיבה בבני ברק. השגריר ריכז בקלסר תעודות רשמיות מבתי המשפט ומשרדי העירייה בעיר פוניבז', המתעדות את פעילות הרב מפוניבז' זצוק"ל בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת.
בין המסמכים שהוצגו לנשיא הישיבה: היתר בנייה משנת 1922 להקמת בית לבנים בן שלוש קומות, ופסק דין משנת 1937 המכיר בזכויות הרב מפוניבז' בנכס בשטח 1,537 מ"ר ברחוב רמיגלוס בעיר. הגר"א כהנמן בחן את מידות המגרשים, את תשריטי המבנים ואת הפסיקות המשפטיות, ולצד הפרטים היבשים סיפר על סבו, על אנשי הקהילה ועל המוסדות שפעלו בעיר.
החוב שלא נשכח
אחד הסיפורים שנשמעו במהלך המפגש עסק במורה בעל אזרחות גרמנית שעבד במוסדות החינוך בפוניבז'. כשהחלה הסכנה לרחף מעל אירופה, ניצל את אזרחותו והצליח להימלט ברגע האחרון לארץ ישראל. הבריחה הייתה חפוזה כל כך, שהנהלת המוסד לא הספיקה לשלם לו את משכורתו האחרונה.
הרב מפוניבז' לא שכח. כשעלה לארץ והחל להקים מחדש את עולם התורה שאבד, יצא בעצמו לחפש את המורה ברחבי הארץ. כשנשאל מדוע הוא טורח, השיב כי לכל עובדיו שילם תמיד עד הפרוטה האחרונה, ורק לו לא הספיק לשלם בשל מנוסתו הבהולה. כשאיתר אותו, שילם לו לא רק את המשכורת שנותרה אלא את מלוא הפיצויים על כל שנות עבודתו.
המנהלת שנבהלה והישיבה שהפכה למאפייה
הגר"א כהנמן סיפר גם על ביקור שערך בעצמו בעיר פוניבז' ועל העולם היהודי של ליטא שחרב. באחת התחנות, מבנה סמינר "בית יעקב" ההיסטורי, יצאה לקראת המשלחת מנהלת המקום. למראה הרבנים בלבושם המסורתי נבהלה ומיהרה להבהיר: "זה לא אנחנו שעשינו את זה. הרוסים הם שהרסו ושינו כאן את המבנה. אנחנו שומרים כאן".
בתחנה הבאה הגיעה המשלחת אל מבנה הישיבה הקטנה של פוניבז', שבו למדו במשך שנים תלמידי חכמים. במקום פועלת כיום מאפייה מקומית, ועובדיה נעמדו בפתח וסירבו לאפשר לחברי המשלחת להיכנס.
שמות שחזרו לחיים
מתוך המסמכים זיהה הגר"א כהנמן שמות של דמויות שפעלו לצד סבו, ובהן רבי אברהם ברוך זצ"ל, מנשיאי הקהילה וחותנו של רבי יוסף צ'ולק, לצד תלמידים ומקורבים שדבקו ברב ובישיבה. הוא סיפר גם על מכתב שנשלח אל סבו ממחנה עקורים מיד עם תום המלחמה: תלמידים ששרדו את התופת שמעו כי רבם נמצא בארץ ישראל, ומיהרו לכתוב אליו.
לדברי נשיא הישיבה, המכתב ביטא קשר שנותר חי גם לאחר שהישיבה, הקהילה והעיר היהודית כולה חרבו. הגר"א כהנמן הודה למקלב על הבאת המסמכים ועל פעילותו מול שגרירות ליטא.
מקלב אמר כי מעבר לחשיבותם ההיסטוריית, המסמכים מחזירים לחיים פרק נוסף מעולם התורה שפעל בליטא, ומנציחים את מפעלו של הרב מפוניבז' עוד בטרם עלה לארץ והקים מחדש את הישיבה.
0 תגובות