היסטוריה ואקטואליה

ה"נבואה" של הגר"א על יום ה' באייר - יום שבו הקליפה לא שולטת ומסוגל לבניין הארץ

מסורת בידי חלק מתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל, שישנם שני ימים בספירת העומר שהקליפה אינה שולטת בהם, והם מסוגלים לבניין הארץ ולהחשת הגאולה - הראשון שבהם הוא יום העשרים לעומר - ה' באייר | המקורות להגותו זו של הגר"א, ועל ה"נבואה" שתאריך ה' באייר מסוגל לישועת ישראל, הוא לא מאת כל תלמידיו כמובן | סקירה היסטורית מרתקת (חדשות, חרדים)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
שכונת 'נחלת שבעה' בירושלים | ארכיון (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

מסורת בידי חלק מתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל, שישנם שני ימים בספירת העומר שהקליפה אינה שולטת בהם, והם מסוגלים לבניין הארץ ולהחשת הגאולה.

הראשון שבהם הוא יום העשרים לעומר - ה' באייר.

לכן, בעת שעלו תלמידיו לארץ ליישב את ירושלים בשנת תקע"ב (1812), בחרו תלמידי הגר"א להקים את בית המדרש שלהם בתאריך זה.

"וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלים ת"ו בשנת תקע"ב [1812], ובאחד הימים באותה שנה שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א... באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל, החיבור שהוא יסוד בתפארת, שהיה נפסק מחורבן בית המקדש ואותו היום היה יום עשרים לעומר שהוא יסוד בתפארת". (קול התור' פרק חמישי עמוד 114 וכן ראה בספר "מוסד היסוד" ירושלים תש"ס, ע' 184).

לדברי מקורות אלו, יום זה של ה' באייר היה מסוגל ביותר, כיון שהוא "יסוד שבתפארת", שכולל את כל הספירות, ורומז להשפעת מידתו של יעקב אל יוסף, שבכוחו להתגבר על שרו של עשו לבנות את ארץ הקודש [1].

לא רק בית מדרש נחנך ביום ה' באייר. אבן הפינה לשכונה הראשונה שהוקמה בירושלים שמחוץ לחומות - 'נחלת שבעה', הונחה ביום 20 לעומר – ה' באייר תרכ"ט (1869).

• • •

המקורות להגותו זו של הגר"א, ועל ה"נבואה" שתאריך ה' באייר מסוגל לישועת ישראל, הוא לא מאת כל תלמידיו כמובן. מי שפרסם לראשונה דברים אלו, הוא ספר 'קול התור' שעוסק בתהליכי הגאולה על פי הקבלה שפורסם לראשונה על ידי הרב שלמה זלמן ריבלין בשנת תש"ז (1947).

לטענת צאצאי הרב הלל ריבלין משקלוב (1757-1838), הוא זה שכתב את הספר על-פי תורת הגר"א. מאידך, ישנם הטוענים, שרעיונות הספר מופיעים שנים רבות קודם לכן, בפזמוניו של הרב יוסף ריבלין (1838- 1896), נכדו של הרב הלל ומבוני השכונות החדשות בירושלים.

הגאון מוילנה (צילום: מתוך ויקיפדיה)

דעת גדולי ישראל על ספר 'קול התור'

ראב"ד העדה החרדית, מצאצאי הגר"א, הגר"מ שטרנבוך [2] סובר, שאין ספר "קול התור" מתורתו של הגר"א, וכן הגרי"א וינטרוב כתב קונטרס 'התקופה בסערת אליהו', שבו כתב שהספר מזויף, ואף קיבל הסכמה מהגרא"מ שך זצ"ל.

מאידך, הספר יצא לאור על-ידי המשגיח דישיבת פוניבז' הגה"צ רבי חיים פרידלנדר וכן הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן, הגאון רבי שלום אולמן והגאון רבי שמואל דביר, שצוטטו בהקדמה למהדורת תשנ"ד: "היותו כולו מתורתו של רבינו הגר"א". הכתובת שהופיעה על הספר הייתה הת.ד. של המשגיח דפוניבז'...

ספר "התקופה הגדולה" מאת הגאון רבי מנחם מ. כשר ובסופו "קול התור" מאת ר' הלל משקלוב שטען שכולו דברי תורתו של הגר"א (ירושלים תשכ"ט) (באדיבות בית המכירות הגנזך)
ספר "התקופה הגדולה" מאת הגאון רבי מנחם מ. כשר ובסופו "קול התור" מאת ר' הלל משקלוב שטען שכולו דברי תורתו של הגר"א (ירושלים תשכ"ט) (באדיבות בית המכירות הגנזך)

הפולמוס מעסיק כהוגן אף את עולם האקדמיה. ד"ר אריה מורגנשטרן והחוקר משה נחמני סוברים בלהט, שאין מדובר בזיוף, והגר"א אכן עומד מאחורי כותבי ספר קול התור, והדברים נמסרו מאב לבנו עד שהודפסו.

נגדם עומד פרופ' עמנואל אֶטְקֶס וחוקר הקבלה הרב יוסף אביב"י, הסבורים שספר זה אינו מתורתו של הגר"א.

לפני מספר שנים ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור הגאון רבי אהרון פלדמן כתב מאמר תגובה (קובץ ישורון ד') כנגד מחקריו של ד"ר מורגנשטרן בנושא ניסיון עלייתו של הגר"א לארץ ישראל.

למעשה נראה, שהמיינסטרים הליטאי חרדי נגד ספר 'קול התור', לעומת הציבור הדתי לאומי שהוא בעד ספר זה.

בשיחה שערכתי עם הרב יהודה אפשטיין יו"ר אגודת 'קדושת ציון' הסבור בעקבות רבותיו שספר 'קול התור' מהימן ללא ספק, נאמרו לי הדברים הבאים:

"כל היסודות שהובאו בספר 'קול התור', הובאו בספרי קבלה קדומים, ולא רק בכתבי הגר"א. הגאון רבי אריה שפירא הוציא ספר בשם 'אחרית כראשית' בהסכמת הגרמ"ש שפירא, והגר"ש אויערבאך, ובו הוכיח, שכל היסודות של 'קול התור' - של משיח בן יוסף וגאולה בדרך הטבע - כולם מובאים בדברי הגר"א ובתיקוני הזוהר ובשאר ספרי קבלה, וכן בכתבי הרמח"ל. חשוב לציין, לא כפי שתיארת בכתבה, שאין התנגדות בקרב רוב הציבור החרדי לספר 'קול התור', אלא שפשוט אנשים לא מודעים אליו, והיחס לספר 'קול התור' הוא כמו ל'מורה נבוכים' ול'זוהר', שלא מתעסקים בו אלא יחידי סגולה".

[1] ראה עוד בעלון 'נעם הארץ' פרשת תזריע מצורע תשפ"א

[2] שו"ת תשובות והנהגות ח"ד ס' שכ"ח

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר