לא, זה לא רק עניין של סגנון. בימים האחרונים נראו ונשמעו דברים חמורים ומכלילים מאוד נגד מאות אלפי אנשי ונשות הציבור החרדי. החל מהקריאה ל"מצור על בני ברק" ביום רביעי ועד לדברים של גלית גוטמן ביום שישי בערוץ 12 שאמרה "עד מתי תיקחו מאיתנו מיסים כדי לממן את החרדים האלה שמוצצים לנו את הדם".
ויותר מידי, יותר מידי אנשים ונשים מהציבור הכללי, הגיבו לדברים הללו ברוח הזו: הטענות כשלעצמן צודקות, הסגנון לא משהו.
אז לא, זה לא רק עניין של סגנון. אפשר ורצוי לדבר על "חברת הלומדים", על ההכוונה החינוכית לשנים של לימוד בכולל, על המודל הכלכלי שמאפשר או לא מאפשר את צורת החיים הזו. אבל הדיבורים על "החרדים האלה" ועל "מוצצי הדם" הם דיבורים שאין בינם ובין הדיון המהותי ולו קשר קלוש.
הנשים החרדיות הרי עובדות. קצת יותר ממחצית מהגברים החרדים עובדים. תעשו את החשבון - הנשים החרדיות + קצת יותר ממחצית מהגברים החרדים. הווה אומר, מרבית הציבור החרדי עובד. נכון, רבים מהגברים יוצאים לעבודה בגיל מאוחר יחסית וללא הכשרה מקצועית הם פונים למקצועות פחות מכניסים שבסופו של דבר תורמים פחות לקופת המדינה. ועדיין, עובדים. ועובדים קשה
על מי את מדברת, גלית גוטמן? למי את קוראת "מוצצת דם"? לאישה החרדית שרצה הבוקר, ברגעים אלה ממש, מנסה לתפוס את האוטובוס כדי לא לאחר לעבודה? לגבר החרדי שרץ הבוקר לכיתה, למשרד, לחדר העבודה של סופרי הסת"ם או למשרד רואי החשבון?
ויודעת מה, גם לאברך החרדי, שתחשבי מה שתחשבי על אורח חייו, בסופו של דבר - את המחיר המרכזי על האידיאלים שלו הוא משלם. הוא מרוויח הרבה פחות ממך. הרבה פחות. ובחלק גדול מהמקרים הוא הרבה יותר מוכשר ממך, הדוגמנית גלית גוטמן. לו היה רוצה, היה יכול להירשם ללימודים אקדמאיים, להשתלב במקצוע מכניס, להרוויח הון ולחיות חיי רווחה. הוא בחר לעסוק בלימוד תורה, להרוויח גרושים ולחיות בצניעות.
אז אפשר לבקר את הבחירה הזו, שלא משפיעה רק עליו אלא גם על המאזן של המדינה כולה, אבל "מוצץ דם"? ככה לקרוא למישהו שמשלם בעצמו מחיר כבד מאוד על הבחירה שלו?
ובואו נדבר גם על הגיוס לצבא. בוקר טוב, התעוררתם. במשך שנים התנהל הסדר בין הנהגת הציבור החרדי להנהגת מדינת ישראל - מימין ומשמאל. הסדר שמאפשר את מודל תורתו אומנותו. הסדר חוקי שמאפשר את מודל תורתו אומנותו. לא ביבי המציא את ההסדר הזה. גם לא גפני. בן גוריון. רבין. פרס. אהוד ברק. שרון. אולמרט. כולם סמכו את ידיהם על ההסדר הזה. אפילו יאיר לפיד, כשהביא לחקיקת המתווה לשוויון בנטל, אפשר את ההסדר הזה, בסייגים מאוד מסוימים.
אז תפגינו גם נגד לפיד. נגד כל מנהיגי המדינה לדורותיהם. תפגינו גם נגד גפני. גם נגד הרב אדלשטיין. אבל אתם מפגינים נגד הציבור החרדי? ששמר את החוק, כולל הסעיף בחוק שאפשר דחיית גיוס לבני ישיבות ואברכי כולל? ממתי מפגינים נגד ציבור. ואם מפגינים, תפגינו נגד עצמכם. נגד כל מי שאי פעם בחר במפלגת העבודה, שאפשרה את ההסדר הזה. נגד כל מי שאי פעם הצביע לכל מפלגה יהודית שהיא, כי הרי כולן אפשרו את אותו הסדר בדיוק.
הפער בין ביקורת עניינית לבין שנאה הוא לא רק פער של סגנון. הוא פער בין חכמה לבין טיפשות. בין התמקדות במציאות לבין פחד חייתי וקמאי מכל מה שזר וזז. בין בעלי דעה לבין שטופי מוח. ובחלקת האלוקים הקטנה שלנו, בתוכנית מנדי ביתאן – ניתן את כל המקום לביקורת מהותית, גם על הציבור שלנו. אבל אפס מקום לטיפשות ובורות, כמו זו שביטאו האחראים על הקריאה למצור על בני ברק וגלית גוטמן.
הכותב הוא מגיש תכנית 'מנדי ביתאן' בכאן מורשת.