לאחרונה צפים ועולים בלבי זיכרונות ילדות שונים, אולי בגלל הגיל או פרק הזמן המסוים של יום הולדתי.
מדהים לגלות בכל פעם מחדש עד כמה דברים שנראים בשעת מעשה כאילו חולפים לצידנו, במבט של שנים ניכר כיצד הם נצרבים בזיכרון ונותנים את אותותיהם לאורך ימים ושנים.
אחד הזיכרונות המתוקים האלו – אולי המשמעותי ביותר – הוא סביב החג הקרב ובא, בליל חג השבועות, לילה כיום יאיר.
בבחרותי למדתי בישיבת קול תורה בבית וגן שבירושלים, ובקרב חלק מהבחורים היה מנהג לאחר סדר לימוד לילי בישיבה סמוך לעלות השחר לצעוד אל עבר הכותל המערבי.
המסע התחיל בקבוצות קטנות וככל שהתקרבו אל העיר העתיקה הצטרפו עוד ועוד לפסיפס אנושי ענק מכל שדרות עמך ישראל שהצטרפו יחד בשירה פורצת גבולות.
אני זוכר את עצמי צועד במעמד זה כשעיני דומעות, בשעתו לא הבנתי מה היה מרגש כל כך. אך היום אני יודע לזהות כי האווירה הנדירה של ה"ביחד" שהיו מתקבצים ובאים מכל השכונות, מכל הסוגים והגוונים, בליל של שפות, של גילאים, כנראה שזה מה שעשה לי את זה אז, וזה עושה לי את זה היום!
•
מאז התחתנתי, בחדרה זה כבר לא קורה במתכונת ההיא... אבל בכל אופן אני משתדל למסור שיעורים בליל שבועות במגוון בתי כנסת ברחבי העיר, בגוונים ובסגנונות שונים.
מאז, כשאני פוקד את הכותל המערבי בעיקר בימים של חול, האבנים אותן אבנים, וההתרגשות אותה התרגשות, כשאני נזכר בימים ההם, קשה לתאר במילים!
ומעניין לעניין, שמעתי מאת מו"ר רבי יצחק דוד גרוסמן כי ההחלטה לעקור מעיר מולדתו ולצאת לשליחות בפריפריה , גמלה בליבו בבוקרו של חג השבועות הראשון מאז חזר עם ישראל לפקוד את הכותל המערבי לאחר שנים שהיה תחת שלטון ירדני, שם למרגלות הכותל המערבי באווירת התרוממות, התרגשות והודיה על הנס, החליט הרב להקדיש את חייו לקירוב לבבות בערי השדה ובעירות הפיתוח, תפקיד אותו הוא זוכה למלא עד היום הזה.
•
בימים אלו לקראת חג מתן תורה בו עמדנו יחד בהר סיני, כאיש אחד בלב אחד, אנו נקראים להתאחד מחדש תוך הכרה בסגולתו המיוחדת והמאחדת של התורה הקדושה – הדגל שסביבו מתאחד העם כולו, גם אם כל אחד נושא אותו בגוון אחר.
מרגש לראות את האווירה המיוחדת בואכה הכותל המערבי שמקבץ את מגוון הקשת של עם ישראל מרחבי העולם, בניצוחו של ידידי ורעי רב הכותל והמקומות הקדושים רבי שמואל רבינוביץ בהובלתו של ר' סולי אליאב מנכ"ל הקרן למורשת הכותל והצוות הבכיר ידידי אלי כהן וחברי יוסי בלוך .
אזכיר בהקשר זה רעיון יפה ששמעתי ממנו על הסיפור המפורסם מהתלמוד על גוי שהגיע להלל הזקן, וביקש ממנו "גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה על רגל אחת". אותו אדם ידע היטב שלימוד התורה כולה הוא פרויקט ענק להשקעה, וביקש להגדיר לו את העיקרון היסודי, שעליו היהדות עומדת. הלל השיב לו במשפט הבא: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך – זוהי כל התורה כולה, והשאר הוא פירוש, לך ולמד…"
אם נשאל מניין לקח הלל שהאחדות ואהבת הזולת הם הערכים העומדים בבסיס היהדות? מבאר הרב רבינוביץ כי למד זאת מאותו מאמר חז"ל שההקדמה למעמד הר סיני הייתה בהיות עם ישראל כולו “כאיש אחד – בלב אחד”, הרי שזהו הגרעין ממנו ניתן להתקדם הלאה ולקבל את התורה כולה!
ויהי רצון שנזכה לכך.
0 תגובות