יום אחד, בחור ממשפחה חרדית בבני ברק, החליט שהוא רוצה להיות חילוני, והלך והתגורר בבית דודו החילוני בתל אביב, מרחק לא רב מבחינה גאוגרפית, אבל רחוק מאוד מבחינה דתית. לאחר שנתיים שהוא רחוק מהיהדות מרחק רב, הוא בישר לדוד שלו את הדבר הבא: "אני הולך להתחתן". מהר מאוד התברר, שהכלה עימה הוא הולך לחלוק את חייו, אינה יהודייה.
>> למגזין המלא - כנסו
אפילו בשביל הדוד החילוני שלו זה היה יותר מדי. "תגיד לי, השתגעת? גוייה? שלא תעז", אמר לו בתוקפנות. אבל הבחור עמד בשלו, הוא החליט שהוא הולך על זה ויהי מה. הדוד שלו, למרות שהיה מחלל שבת, וגם נתן לאחיינו לחלל שבת בביתו, לא יכל לשאת את הבשורה הזו לבדו, והציע לו: "אתה חייב לשתף את ההורים שלך על כוונותיך".
האחיין השתכנע לספר זאת להוריו, אבל אמר שהזמן היחיד שמסתדר לו להגיע אליהם הוא דווקא בשבת. הוא מוכן להגיע אליהם אבל... בתנאים שלו. עם הסיגריות והאייפון שלו, ושאף אחד לא ידבר מילה. ההורים הנרגשים הסכימו, והוא אכן הגיע לשבת. את ליל השבת הוא העביר במרפסת ביתו עם הסיגריות שלו. הוא ישב שם עם האייפון וגלש לו להנאתו באינטרנט.
אחר הצהריים של יום השבת, ניסה אביו את מזלו והציע לו: "אולי תרצה לבוא איתי לשיעור של ר' אהרן לייב שטיינמן?", למרבה ההפתעה הוא הסכים ללכת. לאחר השיעור הביא אותו אביו לפני ר' אהרן לייב, וסיפר לו כי בנו כבר אינו שומר שבת וכו'.
ר' אהרן לייב הסתכל על הבחור ושאל אותו:
עד כאן הסיפור שאולי מוכר לחלק מכם, וגם הסיום שלו די מתבקש בסיפורים מעין אלו. אבל עכשיו תשבו רגע... קחו נשימה עמוקה, ותקראו את הדבר הבא....
לא נראה לכם מוזר משהו בסיפור הזה? בחור חילוני, גולש באינטרנט בשבת אחר הצהריים, ופתאום מסכים ללכת לרב?
את זה בדיוק שאלו אותו, וזה מה שהוא ענה:
"זה היה כשהייתי בכיתה ד' בחיידר בבני ברק", הוא סיפר בהתרגשות. "הכיתה שלי הלכה להיבחן אצל ר' אהרן לייב זצ"ל. הרב'ה ביקש שהרב ישאל אותנו שאלות פשוטות. אז ר' אהרן לייב שאל שאלות שכולם יוכלו לענות. כאשר ילד ענה תשובה, ר' אהרן לייב נתן לו סוכריה. אבל כשהגיע תורי, קרה משהו...
"הוא שאל אותי שאלה קלה גם כן שאוכל לענות כמו כולם, ולא ידעתי לענות. אז הוא שאל אותי שאלה קלה יותר וגם עליה לא הייתה לי תשובה. אבל ר' אהרן לייב לא ויתר, הוא שאל אותי שאלה קלה עוד יותר, וגם אז...
"לא ידעתי לענות לו.
"בזמן שכולם יצאו עם הסוכריה בידיהם, ר' אהרן לייב קרא לי, ואמר: 'בתורה וביהדות, אתה מקבל תגמול על מאמץ, לא על תוצאה. כל הילדים ניסו לענות על שאלה אחת, אז הם קיבלו סוכריה אחת. אתה ניסית לענות על שלוש שאלות, אז אתה מקבל שלוש סוכריות'. עם חיוך רחב, הוא הניח שלוש סוכריות ביד שלי".
• • •
למעשים שלנו יש השפעה, השפעה שמהדהדת למשך השנים. מילה טובה, חיוך, מחווה היום, עשויה להציל חיים של מישהו, מחר.
מהסיפור הזה ניתן להבין כמה חשוב לתת תחושה לחלש, לרחוק ולשונה מאיתנו, שיבין שהוא עדיין קרוב אלינו. כמה הזדמנויות כאלה יש לפנינו, עם הילדים שלנו, עם התלמידים, או סתם עם מישהו שמנסה להוציא מאיתנו איזה יחס מכבד, אוהב, גם אם זה לא מגיע לו לפי הספר.
כמה חלילה היו רגעים כאלה לפנינו ואולי פספסנו...
• • •
על הנושא הרגיש והחשוב הזה שוחחתי השבוע עם גיסי היקר הרב משה קסטרו שליט"א, שידיו רב לו בתורת הנפש, וממילא בנושאים חשובים אלו. זה קרה בשמחת בר המצווה של החתן היקר חיים רבי הי"ו, בן לאחי היקר הרב יצחק רבי שליט"א מעיה"ק אלעד. השמחה והשירה שם היו בעוצמה גדולה, ולא קל היה לשמוע מישהו שמדבר במצב כזה, אבל הדברים הבאים היו חזקים וקריטיים לא פחות, ונכנסו דרך הלב. שמעתי ממנו כמה סיפורים שיכולים לתת לנו הבנה על גודל האחריות, שצריכה להיות מההשפעה שלנו לסובבים אותנו.
אל מרן החזון איש זצ"ל הגיע יהודי עם שאלה: יש בחור אחד, שיש לו קושי גדול שעליו עדיין הוא לא מצליח להתגבר, קשה לו שלא ללכת לקולנוע. החזו"א הציע הצעה, שהיום, הרב הפחות שמרני היה חושש להציע: "יהיה טוב, לשלוח אותו לאמריקה". כששאלו את החזו"א מדוע, ולמה זה טוב, הוא ענה באחריות: "באמריקה יש עדיין סגנון של בחורים שהולכים לקולנוע ונחשבים כחרדים, ואם הוא יהיה שם הוא ירגיש עדיין חרדי, ולא נפספס אותו".
קחו עוד סיפור: אבא מודאג שאל את החזו"א: "הבן שלי ירד מהדרך, והוא כבר נכשל בחילול שבת. אני רוצה לקנות לו רכב, בכדי לקרב אותו אליי, אבל, אני רוצה לעשות איתו עסקה: אתה מקבל רכב, אבל תן לי הבטחה שאתה לא נוסע בשבת". תשובתו של החזו"א הייתה ברורה: "לא. אל תעשה איתו תנאים, תן לו את הרכב כמתנה, ללא תנאים. עם תנאים הוא פשוט יתרחק ויעזוב הכל" .
אבל, היהודי הזה לא יכל לקבל את פסק החזו"א, רגשית זה לא הסתדר לו, והלך ושאל רב אחר באותה התקופה.
הרב ה"שמרני" ההוא אמר שזו עסקה מצוינת, וחשוב שכך ייתנה עימו. ואכן, הוא קנה לו את הרכב, עשה את העסקה. לבסוף, אותו הבן עזב גם את אחוזי היהדות הבודדים שהיו בו, והתפקר לגמרי, כדברי החזו"א.
ועוד סיפור אחרון: כשהגיע יהודי חילוני להיוועץ עם מרן החזון איש זצ"ל, הוא ענה לו בחביבות, ונפרד ממנו בידידות. כששאלו אותו מדוע הוא לא מבקש ממנו לשמור שבת, או סתם משהו מהיהדות, הרי בכל זאת הוא כבר ניגש, והוא קיבל מהרב עצה, ואפשר היה כתמורה להוציא ממנו איזו קבלה לשמירת מצוות? החוז"א הסביר שהתורה שלנו היא לא מסחר, זה לא 'שלם וקח', ואין צורך לנהוג כך. הוא בא לבקש את דעת התורה במצב שלו, והוא קיבל את דעתה. עוד דוגמא לקבל את האחר כמות שהוא, ללא תנאים.
• • •
בדרך כלל אנשים גדולים בתורה בקנה מידה עצום, ידעו בדיוק את ההשלכות של מי שנפלט מהמערכת, ידעו בחוכמת הלב שלהם את האחריות של מילים היוצאות מ'כוונה שמרנית' לאוזניהם של אלו שיכולים לבחור בחירות שגויות חלילה. כמו שראינו מדברי החזו"א שהיה נחשב למחמיר גדול, אבל לא בדיני נפשות מעין אלו.
"הסיבה לכך מאוד ברורה", אומר הרב קסטרו, "כי גדולי הדור הללו שנהגו כך, לא עשו זאת כי כך היה האופי שלהם שנבוא ונגיד 'טוב, הוא היה רגיש, לכן הוא בחר לנהוג כך ולקבל את השונה, אבל בסטנדרט לא נוהגים כך', אלא זה הגיע אליהם כשיטה ברורה במהלך חייהם".
• • •
סיפר לי פעם אבא יקר, שהיה לו קושי גדול לנהוג עם בנו שגילה סימני פרישה מהדת, באדיבות ייתר, בחיוך, בהבנה ובהכלה. הוא חשש להיראות לא אחראי, ושותף בדרדור של הבן הסורר שלו. הוא אמר לי בכאב: "זה גדול עליי, את זה אי אפשר לבקש ממני לשנות".
ואז הוא הצליח להבין מהר מאוד, שזה בדיוק מה שצריך לעשות עכשיו, צריך להכיל אותו, איך שהוא, ללא קוסמטיקה, אפילו במחיר של לשבת עמו בפיצה שאינה כשרה למהדרין כשהוא ללא כיפה, באזור לא כזה מקובל, ולאכול איתו, וללעוס את הפיצה לאט לאט. "דווקא משם", הוא סיפר לי בהתרגשות, "קיבלתי אותו חזרה".
לפעמים דווקא הדבר שאנחנו לא יכולים לשנות - הוא הדבר שמשנה אותנו.
יש סביבנו המון אנשים קרובים שאנו מכירים, שלא קיבלו אותם במקום שלהם בצורה ראויה. כנראה שהיה למישהו מהם כוונה טובה איכשהו, לנסות להעביר מסר מסוים. אבל לבינתיים זה היה על חשבון כבודם העצמי, וזה גרם להם סבל רב ועצום שהפוגע אפילו לא מתאר לעצמו ולא מבין מה הוא עשה ב'כוונה הטובה' שלו.
אז בדיוק עכשיו לפני שבאים לבקש סליחה ממישהו מהסביבה שלנו, ולנסות להסביר מה הייתה הכוונה שלנו על מה שאמרנו, אז כן, נכון, זה יכול לגרום לנו לעבור את יום הכיפורים בשלום, ולנקות את המצפון בכדי להיכנס ליום הק' הזה. אבל הקושי העצום שיש לכולנו הוא לשנות את עצמנו, והיכולת אמנם גבוהה אבל קשה מאוד לביצוע. וזה המון בגלל שאנו חושבים שללא הטבע הזה אנו לא נסתדר כחרדים, לא נראה טוב, וזו לא תמונה טובה בשבילנו. ועל זה אמר מישהו:
אם אתה חושב שהשמש היא זו שמביאה לך אושר, כנראה שמעולם לא רקדת בגשם.
• • •
לקינוח מתוק במיוחד לכבוד השבת המיוחדת הקרובה 'שבת שובה', ראוי לסיים עם דברי רבי ישראל (פרידמן) מרוז'ין זצוק"ל, על הפסוק בישעיה (נ"ח י"ג) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי..." אתם חייבים את זה.
אומר הקב"ה: אם תשיב משבת רגלך אם בשבת שובה (תשיב) תשנה את ה(רגלך) ההרגלים שלך הפחות חשובים בהם אתה נוהג בכל שבת, ותמנע מהם בשבת שובה, אזי, עשות חפציך אני יעשה את הדברים בהם אתה חפץ ביום קודשי ביום הכיפורים שזה היום שלי הכי קדוש בשנה.
מבחינתו של ר' ישראל, השבת הזו הקרובה שבת שובה, היא קריטית מאוד עבורנו, ויכולה לשדרג את היום הגדול העומד בפנינו, יום הכיפורים, להגשמת המשאלות ולסידור vip מלא מהקב"ה.
ג מ ר ח ת י מ ה ט ו ב ה