ישנו ויכוח בין חכמים וחוקרים, האם שר הצבא, הפייטן והמדינאי ר' שמואל הנגיד חיבר את ספר 'מבוא התלמוד', אשר נדפס כנספח למסכת ברכות[1].
גדולי ישראל שהחזיקו בנשק לצורך הגנה עצמית | סקירה היסטורית מרתקת
בספר 'כפתור ופרח' לרבנו אשתורי הפרחי, ומרן החיד"א בספרו 'שם הגדולים', סברו שאת חיבור זה, כתב ר' שמואל הנגיד[2].
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (חי ופעל בסוף תקופת הגאונים, לפני כ-1000 שנים), היה איש אשכולות. במקביל לפעילותו הפוליטית בחצר המלוכה, ותפקידו כשר צבא ואוצר, היה לגדול רבני ספרד, ואף מונה בשיא הקריירה שלו כמשנה למלך.
ר' שמואל, שחי בתקופה בה הזוהר טרם התגלה לעם היהודי, הגה כבר מילדותו בתורה הקדושה, וזולת תלמוד והלכה הוא היה בקיא בדקדוק, חכמת הפילוסופיה, ואף חיבר שירים ופיוטים, וכל זאת במקביל לידענותו בשפות כלטינית ועוד.
בצעירותו הוא פתח חנות לממכר בשמים ותבלינים, והתפרנס בדוחק רב, ובשנת 1020 התקבל למשרת המזכיר של אבו אל עבאס, הווזיר הגדול של גרנדא, ומשם עלו על כישרונותיו, והוא התקדם עד שמונה לעוזר האישי של המלך חבוס אל מוצפר.
כך, הוא היה ליהודי המכהן בתפקיד הבכיר ביותר בספרד, והשם 'נגיד' נהפך לחלק בלתי נפרד מתוארו.
בספרות התקופה נותר לזיכרון תיאור רב רושם על התקפותיו הנועזות, ועל הצלחותיו:
"ויצא הנגיד עם המחנות לקראתם, ותהי בם יד ה' ונהרגו שרי הצבאות ואצל ומופק ורבים מחיליהם. אך ידיר נמלט לקורטובה. וירדפהו הנגיד ויצר על העיר וילכדה, ואת ידיר תפש חי ויביאהו אסור אל המלך".
מסתבר שר' שמואל הנגיד במקביל לעיסוקו לרווחת העם היהודי באימפריה הספרדית, הוא הקים "כולל", וחילק מלגה ללומדים.
לא רק ליהודי ספרד סייע ר' שמואל הנגיד. אף ליהודי ירושלים הוא שלח תרומה לשמן למאור לבתי הכנסיות, במקביל להתכתבות הלכתית עם רבים מרחבי ספרד ומחוצה לה.
על שמו נקרא היישוב כפר הנגיד השוכן במישור החוף הדרומי.
מסורת ש'מזרקת האריות' הנמצאת בלב הארמון של מלכי ספרד, הגיעה לשם מביתו של ר' שמואל הנגיד.
'מזרקת האריות' נמצאת במתחם ארמונות קדום, המוכר בימינו כאתר מורשת עולמית של אונסקו בספרד.
רבי שמואל הנגיד חיבר ספרי שירה "בן תהלים", ו"בן משלי", וספר "בן קהלת" שנושאי שיריו כללו גם שאר ענייני החיים כמלחמה וכדומה.
•
[1] אשר הוא קיצור חיבורו הארוך של ר' שמואל בן חפני גאון
[2] ספר הלכה שכתב ר' שמואל הנגיד, שלא שרד עד לימינו הוא "הלכתא גברתא", אלא שמעט פסקים ממנו, הובאו ב'ארבעה טורים'.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com