הלב נכמר על 134 החטופים, שמזה ארבעה חודשים הינם אסירי הארגון הרצחני חמאס. עם ישראל מתפלל, לומד ומתחנן לשחרור האסירים, במקביל לכוחות צה"ל שבס"ד מתקדמים בטיהור רצועת עזה, אולם לצערנו החטופים עדיין בשבי חמאס.
לפנינו תגלית היסטורית נאה שבטוחני שהיא תועיל בתפילות כלפי שמיא לשחרור האסירים.
בימים אלה גילה החוקר משה צבי וידר, מחבר ספר 'הסידור ממקורותיו', תפילה לשחרור אסירים שנמצאה בסידור עתיק יומין (שעודנו בכתב יד[1]), בה הובא נוסח לא מוכר של 'תפילה לשחרור אסירים' מהמאה ה-15.
כך בעמודים 720-717 הובאה 'תפילה לשחרור אסירים' הפותחת בתחינה: "בקראי עניני אלהי צדקי בצר הרחבת לי חוניני ושמע תפילתי: יחל ישראל... מצלאין אנחנא ותבעין רחמי", ובסופה תפילת "מי שברך...הוא יברך ויוציא ויתיר כל אסירי עמו בית ישראל".
החלק הראשון הוא מבוסס על תפילה מר' אהרון הכהן (כנראה שלא היה מלוניל[2]) שחי ופעל בתחילת המאה ה-14.
תפילה זו נאמרה לפי הוראותיו בשבת בבוקר, לפני תפילת מוסף, "אם יש להם לברך אחד מכל קהלות הקדש העומדים בצרה יעמוד החזן עם הספר על המגדל ויברך כן".
החלק הראשון גם מובא בספר 'כלבו' (לאחד מרבותינו הראשונים שאין ידועה זהותו), וישנן קהילות מסוימות שמשתמשות בו עד היום הזה.
החלק השני של התפילה לשלום האסירים המיועד ספציפית לשחרור אסירים, לפי המידע ברשות וידר, לא מופיע בשום מקום אחר, ויתכן שזו ההופעה היחידה של התפילה.
נוסח עתיק יומין, ולא מוכר של 'מי שברך לשחרור האסירים':
"מי שברך אברהם ויצחק ויעקב ודוד ושלמה ונביאי ישראל וחסידי עולם מי שהוציא יוסף מבית האסורין ויונה ממעי הדגה ודניאל מגוב האריות, הוא יברך ויוציא ויתיר כל אסירי עמו בית ישראל ובתוכם ובכללם יפלט וימלט ויושיע ויציל כל האסורין אשר (תחת ממשלת פלו' וכל אסירי שאר עיירות סביבותיהם חונים) [מצו: נחטפו על ידי האויב], גדולים וקטנים אבות ובנים, האל השומע צעקה המאזין בכי ואנקה הנדרש לעתות בצרה העונה בתפילה ועתירה, הוא ישמרם ויוציאם ויושיעם וממות יגאלם, ויבטל גזירות קשות ורעות מעלינו ועליהם ויפר עצת אויבינו ואויביהם, ויקלקל מחשבות שונאינו ושונאיהם, ויקיים בנו ובהם מקראי דכתיבי 'לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ'׃ (ישעיה מב:ז) ועוד כתיב 'בְּכָל־צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עוֹלָם'׃ (ישעיה סג:ט) ועוד כתיב 'קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל־אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה'׃ (ירמיה ב:ג) ועוד כתיב 'חָשַׂף יְהוָה אֶת־זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל־הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ': (ישעיה נב:י) אמן".
האירועים שגרמו לרבותינו לחבר את תפילה זו בצרפת המאה ה-15 כנראה היו קשורים עם רדיפת יהודי פרובנס (אזור גאוגרפי בדרום צרפת), שסבלו פוגרום אכזרי במחצית השנייה של המאה ה-15.
בשנת 1484 בתאריך 19 לאוגוסט (למניינם) אסר המלך שארל השמיני, מלך צרפת, על יהודים להתגורר בארל, ובסוף יולי 1493, נתן להם שלשה חודשים לעזור או להתנצר.
כנראה כחלק מהרדיפות, היה קהילות שלימות באזור שעקב סירובם נאסרו בכלא הצרפתי.
למרות שזהות מחבר תפילה זו לא ידועה לנו, נראה שאם נזעק ונתחנן בפני ריבון העולמים עם קטע תפילה זו, זכות יוסף הצדיק, יונה ודניאל הנביאים המוזכרים בתפילה זו, יעמדו לנו והחטופים יוחזרו.
מומלץ לאומרו בתפילות היום, ואולי לבקש מרב בית הכנסת להוסיף אמירתו בשבתות עד חזרת החטופים.
•
[1] סדור מנהג צרפת לכל השנה כ"י בודפשט קאופמן A 370
[2] עיין הקדמה לאורחות חיים מהדורת מכון אור עציון.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות