רבי אביתר בן אליהו הכהן גאון היה מענקי הרוח של יהדות ארץ ישראל בדור האחרון של תקופת הגאונים במאות ה-11 וה-12. כממשיך דרכם של אבותיו, הוא הנהיג את ישיבת "גאון יעקב", שהייתה הסמכות התורנית העליונה, ממש כמו הסנהדרין בעבר.
תולדות חייו של רבי אביתר שלובים בגלגוליה הסוערים של הישיבה. עוד בהיותו נער, בשנת תתל"א (1071), נדד עם אביו רבי אליהו למצרים, ככל הנראה בשל פלישת הסלג'וקים. אך לאחר זמן מה חזרו השניים צפונה והשתקעו בצור שבלבנון. שם כיהן רבי אביתר כאב בית דין לצד אביו ראש הישיבה.
- כ'קבר רשב"י' במירון - 'הקבר הקדוש' בצידון | קדושה בלב לבנון
- חשיפה: מצבו של קבר זבולון בצידון בשנים האחרונות
- כשצה"ל שיפץ את המקומות הקדושים ליהדות ב... צידון
- לא רק צה"ל: העירייה הלבנונית ששיקמה אתרים קדושים ליהודים
- תלמידו של הגרא"ז שמונה לרבה הנערץ של יהדות לבנון | מסע חייו המופלא
- הר הלבנון: המסורת על ערש קבורתם של אישי התנ"ך
- נעים להכיר: באר אחאב ונהר איברהים בהר הלבנון
- תגלית מסעירה: האם יונה הנביא נפלט מבטן הדג - בחופי לבנון?
- "האישה מצרפת" והמקום המסוגל להחיות מתים בלבנון
- שרידי העבר היהודי שנחשפו בבריכה מקומית בעיר לבנונית סוערת
לאחר מות אביו בשנת תתמ"ג (1083), התמנה רבי אביתר לעמוד בראש הישיבה בצור, והפך אותה למרכז תורני שוקק חיים, כיאה לממשיכת דרכה של הסנהדרין. "מגילת אביתר" מתארת מהלך יוצא דופן שנקט באותה שנה כדי לבסס את סמכותו - מסע מיוחד מצור לחיפה במטרה "לקדש בה את השנה". בכך ביקש להדגיש את מעמדה הבלעדי של הישיבה הארץ-ישראלית בתחום קביעת החודשים, בהמשך לתפקידה המסורתי של הסנהדרין.
המגילה גם מרחיבה בתיאור הלווייתו המרשימה של רבי אליהו גאון, לאחר הסתלקותו בצור. המוני אדם ליוו את ארונו במסע מרגש בן שלושה ימים, כשהוא נישא על כתפי תלמידיו עד להר בגליל הסמוך לקברו של התנא רבי יוסי הגלילי (כיום בסמיכות לישוב דלתון). הטקס הכביר היווה עדות לכבוד הרב שרחשו למנוח ולהערכה שבה החזיקוהו בני דורו.
אך תקופת שלטונו של רבי אביתר בצור לא ארכה. בשנת תתנ"ה (1095) נאלץ לברוח לסוריה עקב סכסוך עז על ההנהגה עם ר' דוד בן דניאל. רק כעבור שנה שב וביסס מחדש את הישיבה בצור, אך זו הייתה רק רגיעה זמנית. כבר בשנה שלאחר מכן, עם חורבן הקהילה, העתיק את מרכז הישיבה לטריפולי. בתקופה זו הקים אחיו ר' שלמה את ישיבת ארץ הצבי בדמשק, ואילו בנו ר' מצליח ייסד מקבילה לה בפוסטאט במצרים.
חרף התהפוכות הבלתי פוסקות, המשיך רבי אביתר לדאוג לשימורה של הישיבה בים הסוער של התקופה, עד יומו האחרון בשנת תתע"ב (1112) בקירוב. הודות לנחישותו ואמונתו, נותרה הישיבה מגדלור רוחני איתן, על אף הטלטלות שפקדו את האזור עם שקיעת שלטון הגאונים.
על רקע הכאוס של הימים ההם, התעוררה בציבור היהודי אמונה כי הגאולה ממשמשת ובאה. הדי התקווה המשיחית מהדהדים במכתב מהגניזה הקהירית, המתאר איגרת בנושא ששלח רבי אביתר עצמו מטריפולי לקהילת קונסטנטינופול. אולם על תוכנה של האיגרת לא ידוע דבר, שכן היא לא הגיעה לידינו.
מורשתו של רבי אביתר קנתה לה מקום של כבוד גם בנוף הארץ הישראלי. "הר אביתר" בגליל מהווה מצבת זיכרון לשמו ולסיפור קבורת אביו על ההר בקרבת ציונו של רבי יוסי הגלילי, כמסופר ב"מגילת אביתר".
כאגב נציין שאחד המסלולי טיול היפים ביותר מתחיל בקבר ר' יוסי הגלילי בדלתון, עובר בקבר הלל האמורא, קבר יהודה בן תימא ומסתיים במערת עלמא המפורסמת. מסלול זה אתגרי ביותר כולל עליות וירידות קשות, אולם כל זה שווה ביותר למטיילים הזוכים לבקר ולהשתטח בקברי הצדיקים למול הר אביתר, שאומנם קברו לא ידוע היכן הוא, ולכך הוכרז ההר הסמוך לקבר ר' יוסי הגליל על שמו של הגאון מצור.
קורותיו הייחודיים של רבי אביתר הכהן גאון הם פרק מופלא של מנהיגות ומסירות בדברי ימיה של יהדות ארץ ישראל בתקופת הביניים. חרף הקשיים הכבירים שעמדו בפניו, הוא לא הרפה מהחזון לקיים ולהאדיר את הישיבה כמבצר של תורה, והיה מופת לדבקות במשימה עד נשימתו האחרונה. פועלו האדיר לא דעך גם לאחר תום עידן הגאונים, והמשיך להאיר את הדרך לדורות הבאים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com