בפרשת 'לך לך' מסופר על מלחמת ארבעת המלכים שבמהלכה נשבה לוט בן אחיו של אברהם. כאשר שמע אברהם על השביה, מיד גייס את אנשיו ויצא למרדף: "וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות וירדף עד דן", (בראשית יד, יד).
זהו מעשה של חסד וגבורה - צדיק יוצא להציל את קרוב משפחתו מידי אויבים. אולם חכמינו ז"ל כתבו גדולות ונוראות אודות מעשה זה.
בגמרא במסכת נדרים דף לב עמוד א, מובאת מחלוקת חכמים על הסיבה לגזירת שעבוד מצרים:
"אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים, שנאמר: 'וירק את חניכיו ילידי ביתו'", (נדרים לב, א)
שוקי לרר נדב היכל תורה חדש, גדולי ישראל פיארו את המעמד
המילה "אנגרייא" משמעה שירות כפוי למטרות צבאיות, והמילה "חניכיו" מתפרשת על ידי רבי אלעזר כתלמידי חכמים שהיו מחונכים בתורה ובחכמה בביתו של אברהם.
לפי דעה זו, אברהם אבינו חטא בכך שגייס את תלמידיו - אנשים שנועדו ללימוד התורה ולהוראה - למלחמה. המילה "וירק" מרמזת על כפייה וגיוס בכוח, ולא על התנדבות מרצון.
העונש שבא על כך היה חמור ביותר: שעבוד עם ישראל במצרים למשך מאות שנים. הקשר בין החטא לעונש הוא מידה כנגד מידה - כשם שאברהם השתמש בתלמידי חכמים לעבודת פרך (מלחמה), כך צאצאיו נשתעבדו בעבודת פרך במצרים.
עצם העובדה שרבי אבהו (בשם רבי אלעזר) ראה בגיוס תלמידי חכמים עבירה חמורה דיה כדי לגרום לשעבוד דורות שלמים, מלמדת על חומרת הנושא. חמורה עוד יותר העובדה שהמבצע את המעשה הוא אברהם אבינו - הצדיק הגדול ביותר בדורו, שזכה להתגלות השכינה ולדיבור עם הקב"ה פנים אל פנים.
אם אפילו אברהם אבינו, שמניעיו היו טהורים (הצלת קרוב משפחה), לא נמלט מעונש חמור על גיוס תלמידי חכמים, כל שכן שעל דורותינו לנהוג בזהירות יתירה בנושא זה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות