הכותרות לא בהקו באדום, המודעות רחוב לא זעקו לעוברים ושבים, והעולם החרדי לא עמד מלכת, אבל ביום ראשון השבוע אירע אסון (נוסף) בלב הציבור החרדי, שמסמל כשל חמור בהבנת המעמד החברתי-ציבורי של המגזר החרדי, ואם אנחנו לא נפנים בזמן את מעמדנו החדש - האסון הבא מעבר לפינה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
למי שלא התעדכן, גג של מבנה ארעי קרס ברחוב בן עזאי ב'קריה החרדית' בבית שמש וארבע ילדות נפצעו. מדובר בבית ספר חינוך מיוחד שנמצא באזור החרדי של בית שמש, הגג שקרס הוא של מבנה ארעי ובמקום היו לפחות ארבע פצועות, בהם אחת באורח בינוני.
מדובר בהתנהגות 'חרדית' קלאסית נפוצה; מה עושים כשאין מקום? מניחים קראוון על קראוון, והיידד יש לנו דופלקס חלומי. זה כבר לא נושא של בטיחות והקפדה על 'ונשמרתם' ולא לקיחת אחריות עצמית וציבורית, זה הבנה בסיסית של המעמד החדש של הציבור החרדי.
נכון, בעשורים הראשונים של המדינה היינו מיעוט נרדף מול רוב עוין (בחלקו) ונאלצנו 'לעגל פינות' לפעול בעורמה מול הממשל ולנסות 'לקמבן את המערכת' כדי לשמור על זכותנו וחלקנו בארץ הקודש - אבל העידן הזה תם, והמעמד השתנה, אבל אנחנו עדיין לא הפנמנו את השינוי הזה.
הגיע הזמן לצעוק די! הציבור החרדי שולט בהמון מוקדי כוח: בכנסת, בשלטון המקומי, במגזר העסקי ובכל התחומים. אין תחום/שדה/מרחב שקיים, שאין בו נציגות חרדית מרשימה, ובהתאם, הכוח שיש כיום לציבור החרדי גדל בעשרת מונים בעשורים האחרונים, אבל זה עדיין לא חלחל.
משל למה הדבר דומה: לקבצן שנהג לפשוט יד ברחוב, וביום מן הימים זכה ועלה למלוך, אך גינוני הקבצנות דבקו בו, וכך היה עומד עם בגדי המלך ופושט יד ברחוב. כל היועצים נשלחו וזעקו באוזניו "אתה כבר המלך ולא צריך לאסוף כסף ברחוב" - אך ללא הועיל, גינוני הקבצנות דבקו בו ללא יכולת להבין כי מעמדו השתנה.
ליצני ירושלים נהגו לספר על צ'אלמער אביון שנהג להסתובב בכל חלוקות המזון לנזקקים בירושלים (חְלוּקֶעס בלע"ז), ויום אחד נצפה עומד בדוכן לוטו. במענה לשאלה "מה יעשה עם הכסף במידה ויזכה בלוטו" ענה הצ'אלמער ללא היסוס: "אני אשכור חמישה עובדים שיסחבו במקומי את הירקות והביצים מהחלוקה"...
במקום ללכת בדרך הישר, הנכונה והטובה ולהוציא אישורים והקצאות למבנה בית ספר ולבנות בצורה תקנית ומכובדת, 'מצניחים' באישון לילה קראוונים אחד על השני כאילו מדובר היה ב'חומה ומגדל' ההיסטורי. וכל זאת עוד בעיר בשליטה חרדית - למי ששכח.
וכמו שזה בבנייה זה בתחומים רבים נוספים. האמת, לא צריך דוגמא נוספת מלבד אסון מירון בלג' בעומר תשפ"א - אירוע שבמגזר הכללי (בדרך כלל) מהודק ומתוכנן בצורה הטובה והבטוחה ביותר, אך במגזר החי בתודעת נרדף הכל היה בנוי טלאי על טלאי בצורה מחפירה וחסרת אחריות - שעלתה לנו בחיי אדם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כל אלו ממחישים כי אנו לוקים בתסמונת הקבצן שעלה לגדולה - אבל מאמֶץ בכוח את גינוני הקבצנות בעודו יושב על כס המלכות. הגיע הזמן להתבגר ולהפנים את מעמדנו החדש ולחדול מעיגולי הפינות והקומבינות - בטרם יהיה אסון נוסף!
0 תגובות