הרב יחיאל צוקר. מרצה נחשב ומנהל חינוכי בסמינר, נכנס אל מעונו של המנהיג ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש.
הרב צוקר אסף מספר שאלות חשובות מאוד בהן נתקלים מנהלי הסמינרים והציג אותן בפני ראש הישיבה. "כיכר השבת" מביא בפרסום ראשון את התיעוד המלא עם התמלול.
השו"ת המלא
מנהל הסמינר הרב יחיאל מאיר צוקר: "יש כינוס של אבות ואמהות, יש דילמות שכל הזמן עולות, ורוצים לקבל הכרעה. מצד אחד, הסמינר מעמיד את הדגל לחנך את הבנות לשאיפה גבוהה, שיהיו ראויות לגדל ולהקים בית אמיתי של תורה, אבל סמינרים לא עושים את זה עם מכות, עם חובות, עם מטלות, הכל בנועם, שיעורי השקפה, בנות שואלות, מקבלות תשובות, אבל יחד עם זה יש כל כך הרבה דילמות על הסתירות שנעשות, זה אולי מצד אחד, הרחוב היום מאוד מאוד הוא מלא מלא חיכויים למה שנעשה בחוץ, הרחוב שלנו בתוך הרחוב פנימה, גם בבני ברק, השאלה האם אנחנו צריכים לחנך את הבנות להיבדלות מוחלטת - כמו סגנון של מוזיקה, ובביגוד להיות מאוד מאוד קפדני ושמרני להתנתק מהכל הכל, או שמצד שני זה מצטייר הרבה פעמים כדרישות קיצוניות שיכולות לגרום שגם שמגיע דברים שהם הלכה למעשה והם הם מאוד קריטיים אנחנו נשמעים קיצוניים ואז הם לא שומעים בקולנו".
ראש הישיבה: "זה בודאי, לעשות דברים קיצוניים שלא יתקבל זה לא עניין, זה ודאי". על השתי הדוגמאות שהרב אמר, הייתי אומר כך, על המוזיקה פראית זה ממש של גוים, וזה צריכים, ואני חושב עכשיו להראות לבנות שזו סתירה לעליה רוחנית, זו סתירה לפיינקייט (עדינות. ח"ב) של הבחורה, סתירה, לכל המהות של בחורה".
"לגבי ביגוד, יכול להיות שאישה יכולה להתלבש יפה, אפילו לפי המודה (אופנה), אבל גם זה בצניעות... בצניעות, לא מדי, כל דבר יכול להיות בצורה בינונית, בביגוד צריך להיות יותר קל, בקיצור, יותר קל כמובן לא יותר קל בצניעות, אבל יותר קל ביופי לא צריך, שיהיה מחשיך את המראה, יפה שיהיה יפה, יופי, מכובדיג (מכובד. ח"ב), מכובדיג וצנוע, כן, מכובד וצנוע ויופי זה לא סתירה, לא סתירה, אם זה מידי בולט אז זה סתירה אבל אם זה לא מדי בולט, א שיינע זאך (יפה מאוד. ח"ב), א פיינע זאך, זה בסדר, אבל במוזיקה, זה לא".
הרב צוקר: "הבעיה היום זה לא רק מוזיקה פראית, הבעיה היום זה דווקא המון מוזיקה מלאת רגש, עם מילים שממציאים הזמרים למיניהם, בדרך כלל הם מעתיקים מילים שמקורם ממקורות אהבה לדברים שוליים כביכול, אהבה לקדוש ברוך הוא המקור הוא מקור בעיתי, הוא לא פרוע אבל הרבה מהדיכאון שלהם".
ראש הישיבה: "זה צריכים להסביר, שכוח של מוזיקה, מה מונח בזה, מה זה משפיע על הנפש, שיכול להשפיע בצורה מאוד דקה, בדקות, דקויות, שמשפיע על הנפש. לא. להקב"ה, חושבים שזה רגש, זה הקדוש ברוך הוא אבל באמת זה לא קדוש ברוך הוא וזה צריכים, להסביר את זה, בעמקות, מה זה העניין של המוזיקה פראית באופן כללי".
ראש הישיבה: "זה הכל היה גם לפני 70 שנה, אני זוכר כבר היה בעיה של מוזיקה שהיו אוסרים מוזיקה מסוימת בגלל הסיבה. אבל זה צריך להסביר בצורה אינטלקטואלית, את הענין של איך מוזיקה משפיעה על נפש של בן אדם ויכולים לטעות בין זה לזה, אז צריכים להיות יותר זהיר, זהיר מאוד. זה אומר שצריכים לשמוע מהמחנכים, איזו מוזיקה, כן, ואיזו מוזיקה לא, אבל אני מכוון לומר שכאילו לכבד את הבנות, כשמדברים איתם בדבר, זה דבר עמוק". "זו לא הנחתה, זה לא הוראה, זה מחדירים להם את הנושא בעומק להבין", מסביר הרב צוקר וראש הישיבה עונה: "כן".
הרב צוקר: "יש את המושג שכל הזמן אומרים לבנות, כל כבודה בת מלך פנימה. בחז"ל כל כבודה מלך פנימה היה קיצוני, לא יוצאים מהבית, בנות מואב לא נתבעו שהם לא יצאו כנגד האנשים".
ראש הישיבה: "העיקר לא להתבלט איך מדברים, מדברים בקול גדול, בקול רם או יותר בשקט איך מתווכחים איך הולכים, גם מי שהולך, איך הולכים, שהולכים בצורה שכל אחד רואה אותה. זה צריך להיות הגבול. זו הצניעות, ותלוי, בת שרוצה שיראו אותה זה לא צניעות בת שרוצה שיראו וישמעו אותה, זה לא צניעות. צניעות הפשט שהבת לא מעוניינת לעשות רושם על מישהו אחר, רק בעלה וההורים שלה. לא בחוץ, לא בחוץ".
הרב צוקר: "אחת החוויות שיש, כמו אצל בחורים, גם אצל בנות, מושג שמאוד מאוד נפוץ שהם רוצים לעשות שבתות ביחד קבוצות, אז יש מושג של שבתות מחנה של סמינר, אז זה הסמינר עושה, אבל יש מצב שבאות קבוצת בנות, והם באות לבית מסוים או מחוץ לעיר או בעיר, אז אם הולכות לבד יש בזה הרבה מכשולים, הרבה מאוד מכשולים גם ברוחניות, הן לא יודעות את הלכות אפילו, והן יכולות לעבור על הלכות שבת".
"השאלה היא האם בדבר כזה המדיניות צריכה להיות שאומרים לא, אין דבר כזה בכלל שבנות יוצאות בקבוצות. או שיש הזדמנות אחרת זה שלוקחים מדריכה, אמנם המדריכה היא בחורה בוגרת יותר, בדרך כלל נבחרות בחורות באמת בעלות מעלה, שאם נוסעת איתה מדריכה ואז היא גם עושה איתם תוכנית עם חיזוקים, ועם הרצאות שיכול לצאת מזה חיזוק, ואני אדגיש יותר את השאלה, לפעמים גם יש לחץ חברתי ובאים הורים והיו רוצים שלא ניתן, זה הורים בודדים, יש הורים שאומרים למה לחנוק את הבנות, אחים שלהן כן עושים את זה, אז למה בנות לא. נכנסים לסתירה, השאלה מה המדיניות של הסמינר צריכה להיות".
ראש הישיבה: "עצם הדבר הזה, זה מאוד זר לכלל ישראל לדעתי בת צריכה להיות בשולחן של אבא בשבת, לא שמענו על דבר כזה שבנות נוסעות, זה דבר חדש, לא היה דבר כזה שבנות נוסעות, איפה הולכות בנות בוגרות מאוד מאוד שמשהו אחר, אין להם שידוכים? אבל בת רגילה בתוך הסמינר, מה פתאום, אבל זה הפך להיות לדבר מקובל, אז אני חושב שמצד הרוחניות, כמו שהרב אמר שיש עצה של מדריכה ולא יהיו בעיות של הלכה, אבל חסר החינוך של הבית, החינוך של האבא".
"אני לא חושב שזה דבר שצריכים לאסור, אבל צריכים כאילו לזלזל בזה. זה לא בית יהודי בית יהודי, זה שבת, מכבדים את השבת ביחד עם המשפחה בבית של אבא, זמירות של אבא, התורות של אבא, ביחד עם ילדים אחרים, זה יהודי, זה חוסר, צריכים לזלזל בזה ולאסור ממש לא כדאי, בגלל שיהיו כאלו שהם כנגד זה, אבל לזלזל בזה, להגיד שזה לא לפי הרוח, אין רוח חכמים נוחה הימנו".
הרב צוקר: "רוצים ברכה, ברכה להורים".
ראש הישיבה: "היום זה קשה מאוד, לחנך זה מהאתגרים הגדולים, לדעת בדיוק מתי להיות חזק, ומתי לוותר, שיהיה לכל אחד ואחד הסייעתא דשמיא לדעת את המידה הנכונה בכל בת ובת מה לעשות, בכל ובת ובת יש מדה נכונה אחרת. והקב"ה יתן להורים את החכמה וכח הנפש לבצע את החכמה, לעשות תמיד את המידה הנכונה שמתאים לכל בת ובת, אמן".
0 תגובות