במסגרת השו"ת האקטואלי, משיב הגאון רבי אהרן בוטבול ראש בית ההוראה יביע אומר וחתנא דבי נשיאה מרן הגר״ע יוסף זצ״ל לשאלות הנוגעות לחיי המעשה – הן בדיני ממונות והתנהגות בציבור, והן בהלכות ברכות הנוגעות לימי החורף.
שמירת מקום ותור - מותר או אסור?
שאלה:
קניתי כרטיס להופעה. האם מותר לי לתפוס מקום לידי עבור חבר שיגיע מאוחר יותר?
תשובה:
אין היתר לעשות זאת. הטעם לכך הוא הכלל התלמודי שנפסק להלכה בשולחן ערוך חושן משפט: ״התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, לא קנה״.
ביאור הדברים: כאשר אדם חייב כסף למספר נושים ונקלע לחדלות פירעון, ובית הדין מתיר לכל הנושים לגבות מנכסיו, אין לאדם אחר רשות לתפוס חלק מן הנכסים עבור נושה שאינו נוכח. תפיסה כזו אסורה ואינה מועילה, משום שהיא גורמת הפסד לנושים האחרים המבקשים גם הם לזכות, ובגלל אותה תפיסה ייגרע חלקם.
ומכאן לענייננו: כאשר אני תופס מקום לידי עבור חבר שיגיע מאוחר יותר, ובא אדם אחר המבקש לשבת באותו מקום, זוהי זכותו. אין בידי למנוע ממנו, שכן אין לי אפשרות לזכות את חברי על חשבון שאר המשתמשים. תפיסת המקום פוגעת בזכויות האחרים ולכן אינה מותרת. והוא הדין גם בתפיסת תור בסופר, באוטובוס, או בהמתנה לרופא.
ברכת הרעמים והברקים: האם מברכים פעמיים?
שאלה:
אדם ששמע רעם או ראה ברק ולא בירך, האם רשאי לברך כאשר ישמע רעם נוסף או יראה ברק נוסף?
תשובה:
המחצית השקל (סימן רכו סעיף קטן א') כתב, שלפי דברי המגן אברהם (סימן רכה סעיף קטן ט'), כשם שאדם שלא בירך ברכת שהחיינו על פרי בראייה הראשונה או באכילה הראשונה הפסיד את הברכה ואינו מברך עוד בראייה או באכילה הבאה, כך גם כאן, אם לא בירך על הרעם או הברק הראשונים, הפסיד את הברכה ולא יברך על הבאים אחריהם.
אולם יש לחלק בין הנידונים. ברכת שהחיינו תלויה בשמחת האדם, ושמחה זו קיימת בעיקר בראייה או באכילה הראשונה. לעומת זאת, ברכות הרעם והברק - "עושה מעשה בראשית" ו–"שכוחו וגבורתו מלא עולם" - אינן ברכות על שמחת האדם, אלא ברכות שבח לקדוש ברוך הוא על גילוי כוחו ובריאתו המופלאה. לפיכך, אף אם לא בירך בראייה או בשמיעה הראשונה, רשאי לברך בפעמים הבאות.
וכן פסקו רוב האחרונים, ובהם: שו"ת באר משה חלק ב' סימן י', ברכת הבית שער ל' סעיף ג', שו"ת להורות נתן חלק ד' סימן ט"ו אות י"ג, וכן פסק מו"ר חמי בספר חזון עובדיה ברכות עמוד תס"ו. ראיה נוספת לכך מדברי הגאון רבי עקיבא איגר (שו"ת מהדורה תניינא סימן י"ג) בדין הרואה נר חנוכה, שמברך "שעשה ניסים" ו"שהחיינו" בלילה הראשון. ואם לא בירך בתחילת ראייתו, יכול לברך לאחר מכן כשיחזור ויראה. והוא הדין לענייננו.
התשובות התפרסמו בעלון אחוותא מבית 'אחוות תורה' ומובא כאן באדיבותם.
להצטרפות לקבוצת עדכוני אחוות תורה ולקבלת עלון אחוותא לפני כולם - כנסו >>
0 תגובות