וְנִשְׁמַרְתֶּם | סדרת כתבות

מציאות מעוררת דאגה: איך הממתק מ'החיידר' עולה לילדינו - בבריאות? | כל הנתונים על "הפצצה המתוקה"

הם אמנם רצים יותר בין הספסלים, אך אוכלים הרבה יותר פחמימות ריקות, והסוכר הפך לחלק בלתי נפרד מהתגמול על התמדה בלימוד | נתונים חדשים לשנת 2025 חושפים מציאות מדאיגה: הילד החרדי הממוצע אמנם רזה מחברו במגזר הכללי בילדותו, אך הוא גדל לתוך "פצצה מתקתקת" של השמנה ותחלואה בבגרות | כיצד ניתן להפוך את הבית למבצר של בריאות מבלי לחרוג מתקציב המשפחה? | פרויקט מיוחד ב'כיכר' (בריאות)

ממתקים (צילום: נתי שוחט, Abed Rahim Khatib - פלאש 90)

בשעה שהעולם המערבי נאבק במגפת ההשמנה, נדמה היה במשך שנים שהרחוב החרדי חסין יחסית. הילדים בקהילה מתרוצצים בגינות הציבוריות עד השעות המאוחרות, והיעדר המסכים שומר עליהם פעילים פיזית. אולם, דוחות מעודכנים לשנת 2025 חושפים תמונה מורכבת שצריכה להדיר שינה מעיני כל הורה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

הנתונים מראים כי בעוד שבכיתה א' שיעור הילדים הסובלים מעודף משקל במגזר החרדי עומד על כ-12.8% (לעומת כ-21% במגזר הכללי), התמונה מתהפכת באופן דרמטי עם העלייה בגיל.

ככל שהילד הופך לבחור ישיבה, רמת הפעילות הגופנית צונחת ותפריט התזונה הופך לעשיר בפחמימות ושומנים רוויים. המעבר מתזונה ביתית לסעודות המבוססות על קוגל, חלות ומזון מעובד, יוצר את "הפרדוקס החרדי": כמעט מחצית מהמבוגרים במגזר (כ-46%) סובלים כיום מעודף משקל. המשמעות היא שאנו לא מגדלים ילדים בריאים, אלא ילדים שמתרגלים לאורח חיים שיוביל אותם לתחלואה כרונית בבגרותם, ח"ו.

ילדים בתלמוד תורה (צילום: Nati Shohat/Flash90)

מחיר החינוך: כשסוכר הופך לשפה של הצלחה

אחד הגורמים המרכזיים להרגלי התזונה הלקויים מתחיל דווקא במקומות הקדושים לנו ביותר - בתלמודי התורה ובמסיבות הסידור והחומש. הממתקים, הוופלים והשתייה המתוקה הפכו ל"שפה הרשמית" של העידוד והתגמול על הצלחה בלימוד. הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כך שילד ישראלי צורך בממוצע כ-30 כפיות סוכר ביום - פי 5 מהכמות המומלצת על ידי ארגוני ה.

מומחי תזונה מזהירים כי הקישור הפסיכולוגי בין "מתיקות התורה" לבין סוכר מעובד יוצר התניה מסוכנת. כאשר הילד לומד שפרס על התמדה הוא תמיד חטיף או ממתק, הוא מפתח תלות רגשית באוכל מזיק. המחיר שמשלם הגוף על אותם רגעי סיפוק של "כיבוד קל" הוא כבד מנשוא, ובטווח הרחוק הוא עלול להוביל לסוכרת ולמחלות לב כבר בגילאים צעירים חלילה.

עשרת כללי הברזל

מבצר של בריאות: כללי הברזל למטבח הביתי

שינוי הרגלים בבית ברוך ילדים הוא אתגר לוגיסטי וכלכלי, אך הוא הכרחי לשמירה על שלום ובריאות הילדים. הצעד הראשון מתחיל במעבר לשתיית מים בלבד במהלך ימי החול, תוך שמירת המשקאות המתוקים לכבוד שבת קודש. במקביל, יש להקפיד על "חוק ה" – שילוב של ירק אחד לפחות בכל ארוחה, בין אם הוא טרי, מבושל או אפוי.

כדי להבטיח שובע לאורך זמן ולמנוע דרישה מתמדת למתוקים, מומלץ לעבור בהדרגה לצריכת דגנים מלאים. לחם מקמח מלא, פסטה או אורז מלא משביעים הרבה יותר ממקביליהם הלבנים ובסופו של דבר חוסכים בהוצאות על חטיפים מיותרים.

בנוסף, בישול ביתי המבוסס על אפייה בתנור במקום טיגון עמוק, ושימוש בירקות קפואים (כמו שעועית ואפונה) שעלותם נמוכה וערכם התזונתי גבוה, מאפשרים לשמור על הבריאות גם בתקציב מוגבל.

דוגמה אישית כחובה הלכתית

השינוי המשמעותי ביותר אינו טמון רק במצרכים שנקנה, אלא במודל לחיקוי שנציב לילדינו. הילדים מחקים את הרגלי האכילה של ההורים; אם יראו את אביהם ואמם בוחרים בסלט על פני מאפה ובפרי מתוק במקום שוקולד, הם יאמצו זאת כטבע שני.

עלינו להפריד בין פרסים לבין מזון: ניתן לחזק את הילד במדבקות, בספרים (אויי כמה רווח יש בגידול ילד על ברכי אהבת הספר, אבל זה כבר נושא אחר...) או בזמן איכות משותף (כן, סיבוב נחמד לגינה לזמן איכות עם האבא, שם הוא רק של הילד, יכול להיות מתנה נהדרת), מבלי להפוך את הסוכר למדד להערכה.

אילוסטרציה. קוגל ירושלמי (צילום: דוד כהן - פלאש 90)

>> למגזין המלא - לחצו כאן

לסיכום, הרמב"ם כבר פסק ב"משנה תורה" כי "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא". בעידן המודרני, שבו המזון המעובד נגיש וזול מתמיד, השמירה על בריאות הילדים אינה בגדר "מותרות" או טרנד בריאותי חולף - זוהי חובה הלכתית והורית ראשונה במעלה. הגוף הוא פיקדון, ותפקידנו להבטיח שילדינו יגדלו בתוכו מתוך חוסן ושמחה.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (55%)

לא (45%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות חרדים: