בלילה שבין שבת לראשון הוצבה מצבת שיש מפוארת במרכז טבריה, ליד בנק לאומי הישן ברחוב הירדן. על המצבה נכתב "ציון קברו של רב ענן". תוך מספר שעות הגיעה העירייה ופירקה את המצבה. אתרי החדשות והרשתות החברתיות לגלגו: "מנשקי מצבות", "קבר מומצא", ואפילו "תרגיל נדל"ני להורדת ערך נכסים".
אבל בלהט הציניקני כולם פספסו לצערי את המקורות ההיסטוריים לאותו קבר.
רב ענן לא הומצא בלילה של תחילת שבוע לאחר שנ"צ ארוך של שבת בידי קבוצת צעירים. כבר במאה ה-19 תיעד המשכיל הירושלמי מגדולי חוקרי ארץ ישראל אברהם משה לונץ את מיקום הקבר: "לשער העיר... בפנים השער לצד שמאל תראה המסורה את קבר רב ענן ועליו מונח עמוד אבן".
הנוסע המפורסם ראש כולל 'חיבת ירושלים" רבי מנחם מנדל ראבין בספרו "מסע מירון" (תרמ"ח) כתב: "טבריה... על מפתן שער העיר קבר רבי ענן אומרים שציוה לקבור אותו שם למען יהיה שומר העיר". גם ספר 'תפארת ירושלים' ו'מסעות משה' הזכירו את הקבר באותו מיקום.
בספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל', מאת הרה"צ ר' ישראל מאיר גבאי חוקר הקברים הנודע נכתב בהאי לישנא: "לאחר זיהוי המיקום המדויק של השער המערבי של טבריה... אותו עמוד אבן בגובה 2 מטר הניצב בסמוך לבנק לאומי... ניתן לקבוע בוודאות את מקום הקבר ליד בנק לאומי. עמוד זה כוסה בשעת סלילת הכביש בחפירות להרחבת חלקו המערבי של הבנק בשנת 1959". (בעריכת הרב ישראל הרצברג והארכיאולוג ר' יוסי סטפנסקי).
כששוחחתי עם הרב גבאי לאחר הפרסומים, הוא נדהם לשמוע שהעירייה החרימה את המצבה, שכן גם גאון המקובלים מטבריה הצדיק רבי דב קוק תומך בזיהוי, ואף הטקסט על המצבה שוכתב מילה במילה על ידו.
מבדיקה שערכתי נמצאתי למד שהמקום סומן בעבר בשילוט "קבר רבי ענן", כך שהמצבה לא "המציאה" קבר - היא רק החזירה עטרה ליושנה למקום מתועד היטב.
כמדריך סיורים לקבוצות רבות בטבריה, אני יכול להעיד מניסיון אישי: קברי צדיקים בטבריה הם לא רק עניין דתי - הם מנוע כלכלי עשרות, אולי מאות פעמים תדלקתי את רכבי בטבריה, והזמנתי מלונות, לקבוצות, והכל בזכות קברי הרמב"ם, רבי מאיר בעל הנס, והשל"ה הקדוש.
תייר שבא לקבר צדיק גם אוכל במסעדות, שותה בבתי קפה, קונה בחנויות. זו תיירות לגיטימית שטובה לעיר. העירייה הייתה צריכה לראות בזה הזדמנות.
לדעתי הטעות שמציבי המצבה לא תיאמו עם העירייה. השיש הוכן בקרית שמונה, הפרסום היה במקומון "מקומי טבריה" ביום שישי - אבל במאה ה-21, גם כוונות טובות ומקורות היסטוריים לא מספיקים. צריך גם יחסי ציבור והיה להביא למקום עיתונאים ומובילי דעת קהל להסביר את אמינות הקבר.
בשיחה שערכתי עם הרב ישראל הרצברג שעבד יד ביד עם הרב ישראל מאיר גבאי בחקר קברי התנאים בגליל נאמר לי, שקבר ר' ענן הוא אחד מהמחקרים החשובים בהם עסקו ומצאו לו מקורות רבים שפורסם בספרם. הם זיהו את השער המערבי של טבריה כעדות הנוסעים והציבו שילוט במקום המודיע לעוברים והשבים על קבר רבי ענן.
בכול אופן מקומם שכלי תקשורת חשובים לא בררו באופן מינימלי וטענו ש"אין שום עדות לקבר רבי ענן במקום", בשעה שמחקרם החלוצי של הרבנים גבאי, הרצברג וסטפנסקי הפורסם בשנת תשס"ז (2007), בו הובאו מקורות שבשנת תשי"ט (1959) נמצאו במקום בחפירה 7 קברים עתיקים.
מאת הארכיאולוג ר' יוסף סטפנסקי, אחד מכותבי הספר, נאמר לי שמתחת לכל השטח האמור עליו הוצבה המצבה ישנם קברים עתיקים מתקופת המשנה והתלמוד, ולאור עדותו של הרב י"מ טולידאנו מחו"ר טבריה שזיהה את מיקום העמוד המתואר בכתבי הנוסעים במאה ה-19 סמוך לשער העיר העתיקה, הגיעו למסקנה שבסמוך לבנק לאומי המקום האמור לקבר רבי ענן, ולכן כבר בשנת 2007 פרסמו את הזיהוי האמור בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל".
לאור זאת הצעתי בשלב הראשון להחזיר השלט הקודם שהיה שם שהנציח את מקום קבורת רבי ענן, ובנוסף להציב שלט עם תמונת שער העיר טבריה הקדומה, וכך כולם ירוויחו פיסת היסטוריה חשובה לתיירות בטבריה.
מעיריית טבריה נמסר בתגובה: "עיריית טבריה רוחשת כבוד גדול לקברי צדיקים ולכל פיסת היסטוריה בעיר בת למעלה מ-2,000 שנות המורשת.
"לצד זאת, המרחב הציבורי איננו הפקר ולא נאפשר בו התנהלות פיראטית במתכונת של 'איש הישר בעיניו יעשה'. כל סוגייה כזו צריכה להתדיין באופן המקובל מול הרשות המקומית ובשיח עם אנשי מקצוע".
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות