בעיר טויסרקאן שבמערב איראן, ניצב מאוזוליאום היסטורי המיוחס גם הוא לקברו של חבקוק הנביא - אחד מתריסר הנביאים הקטנים. האתר נערץ במשך דורות הן על ידי קהילת יהודי איראן והן על ידי המוסלמים השיעים, ורשום כמספר 969 ברשימת המונומנטים הלאומיים של איראן.
חבקוק פעל בתקופת בית ראשון, בימי מנשה בן חזקיהו מלך יהודה. נבואתו, עוסקת בשאלה: כיצד גוברים הרוע והרשע בעולמו של הקב"ה?
המסורת הפרסית טוענת שחבקוק היה שומרו של בית המקדש, ונלקח בשבי בידי הבבלים לאחר חורבן ירושלים. על פי אותה מסורת, הוא נפטר בפרס ונקבר בטויסרקאן.
המאוזוליאום הנוכחי נבנה בתקופה הסלג'וקית, במאה ה-13. מסורות מקומיות טוענות כי האתר שימש כקבר המוקדש לחבקוק עוד קודם לכן, מלפני תקופת האסלאם.
המבנה עשוי לבנים ובנוי בצורת מתומן, גובהו 12 מטר, ובראשו כיפה ייחודית בצורת חרוט המתנשאת לגובה שבעה מטרים. פרט בולט ומרתק: על קירות המבנה החיצוניים ניתן לראות עיטורים של מגן דוד, המשולבים כחלק בלתי נפרד מעיצוב החזית. קברו של הנביא עצמו שוכן בתוך קריפטה מתחת לכיפה.
בשנת 1372, פרצו גנבי עתיקות למתחם וחפרו מנהרות. בעקבות החקירה שנערכה לאחר מכן, התגלתה הקריפטה התת-קרקעית שבה נמצא הקבר בפועל. אגדות מקומיות מספרות כי במהלך החפירות נגלתה גופת הנביא כשהיא שמורה ומשתמרת.
האתר שוחזר פעמים רבות לאורך הדורות, ובמאה ה-20 נרשם כאנדרטה לאומית. בשנת 1960 אף הנציחה אותו ממשלת איראן בבול דואר מיוחד.
שאלת מקום קבורתו האמיתי של חבקוק נותרת שנויה במחלוקת. מקום הקבורה אינו מוזכר בתנ"ך, וקיימות מסורות רבות ומתחרות. כבר במאה הרביעית ציין אוסביוס מקיסריה את קבר חבקוק במרחק 12 מיל מבית גוברין, דרומית לבית שמש. פרופ' זאב וילנאי מעלה השערה שכוונתו לכפר ג'בע בגוש עציון, שבקרבתו ישנה חורבה בשם לביק. ברם, אוסביוס עצמו כותב כי הקבר נמצא במקום המכונה עין קעילה – היא חורבת קילה של ימינו, הנמצאת בקרבת כביש בית גוברין-חברון.
ייתכן שמדובר בקעילה המקראית, העיר שאותה הציל דוד המלך מידי הפלישתים ("וַיּוֹשַׁע דָּוִד אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה", שמואל א כג, ה), ואשר נמנית עם ערי שפלת יהודה ביהושע טו. במאה החמישית בישוף בית גוברין טען כי גילה את גופתו של חבקוק באתר זה.
פטרוס דיאקונוס, מן המאה ה-12, טען שקבר חבקוק נמצא במקום המכונה יקוקה, ליד בית גוברין.
ואולם, המסורת שהשתרשה בקרב יהודי ארץ ישראל לאורך הדורות מצביעה דווקא על הגליל התחתון. האתר שוכן בסמוך לכביש 65, מדרום לצומת קדרים, מערבית ליישוב חוקוק - שמו עצמו נגזר מחוּקוֹק המקראית, ושם הכפר הערבי יאקוק ששכן בקרבת המקום שימר את השם הקדום.
כבר בשנת 1210 ציין רבי שמואל בר שמשון במסע עלייתו לרגל: "מצאנו קבר חבקוק בכפר חקוק". לאחריו תיארו את הקבר עולי רגל רבים נוספים:
רבי יעקב השליח, רבי מנחם החברוני, רבי אשתורי הפרחי בספרו "כפתור ופרח", רבי יצחק בן אלפרא ועוד.
החל מן המאה ה-11 מזכירים הנוסעים היהודים תכופות את חוקוק בהקשר לקבר חבקוק, ור' אשתורי הפרחי אף זיהה בכפר שרידי בית כנסת עתיק.
הציון הנוכחי הוא מבנה אבן בעל כיפה כחולה, לצידו עצי אלון עתיקים.
יהודי איראן ממשיכים עד היום לעלות לקבר בטויסרקאן ולהתפלל בו. האתר הוא אחד מסמלי הנוכחות היהודית הארוכה בפרס – נוכחות שמקורותיה בגלות בבל, ועקבותיה ניכרים עד היום בקברי נביאים, בבתי כנסת עתיקים, ובקהילה שרידה הנאחזת בזהותה בצל המשטר האסלאמי.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות