בצל הסערה הגדולה סביב פסק ההלכה של הפוסק הספרדי הגאון רבי בנימין חותה, שקרא להימנע מלרכוש עוגיות פפושדו בחג הפסח, מחמת הספק - פסק שגרר אחריו תביעת ענק נגד הרב, בסך של שלושה מיליון שקלים, כעת הרב יוצא בפסק חדש, לפיו, מותר לרכוש אחרי פסח עוגיות פפושדו - לכל השיטות.
יצוין כי פסק ההלכה ניתן על-ידי הרב חותה עוד בטרם קיבל את כתב התביעה מחברת פפושדו בגין פסק ההלכה שפרסם לפסח.
בדברים שאמר הרב, הוא הציג שאלה שהגיע לפתחו: "מה קורה סופר שמכר עוגיות בחג, עוגיות פפושדו. זאת אומרת שמבחינתו זה לא חמץ, אז המכירת חמץ שהוא עשה, הוא לא כיוון, מה זה לא כיוון? הוא לא מכר את זה. אם היה מוכר את זה, תחביא את זה בפינה. זאת אומרת, מבחינתו הוא לא מכר את זה לגוי. אם לא מכר לגוי, אז יש פה שאלה. אם זה חמץ, חמץ שעבר עליו הפסח, אסור בהנאה - הרי זה לא נמכר. זו השאלה".
לאחר מכן, הרב הציג את פסק ההלכה שמתיר לרכוש את העוגיות לאחר הפסח, ואמר: "אני רוצה לומר מכמה כיוונים שמותר לקנות את הפפושדו הזה אחרי פסח - מסופר שמכר אותו בפסח, והוא לא נאסר מדין חמץ שעבר עליו בפסח. לא נאסר.
"דבר ראשון, הרי זה ספק, לעניות דעתי. תכף אני אטפל גם במי שאומר שוודאי זה חמץ. אני אומר, בדעה מה שאני חוזר ואומר כל הזמן, יש פה ספק. אז אם זה ספק, ספק חמץ שעבר עליו הפסח - כל ספק חמץ שעבר עליו הפסח, כותב ה'טורי זהב' בתמ"ט סעיף קטן ט', 'ערך השולחן' הרב טייב, 'חוק יעקב' בתמ"ט, תראו על זה שתי תשובות ב'אליבא דהלכתא' מעניינות בזה, גם בחלק ב' סימן קמ"ז, ועוד... שכתבנו מפורש - ספק חמץ שעבר עליו הפסח לא נאסר בהנאה. למה? זה ספק, אין קנס על ספק.
"עכשיו אני רוצה להוסיף יותר מזה. גם יגיד לי מישהו, תשמע, אתה חותה אומר ספק, יש רבנים שאמרו חמץ גמור. אז מה יעשה מי שהולך כמו הרב יעקב יוסף, או כמו הרב מרדכי אליהו, כמו הגאונים האלו? האם נאמר לו: 'אתה אסור לך לאכול מהעוגיות האלו אחרי פסח? שהרי זה חמץ גמור, והוא לא מכר חמץ, עובדה שהוא מכר את זה לציבור.
"אז אני רוצה להגיד לכם, חידוש. מצינו בסימן שי"ח, ה'פרי מגדים', כל הפוסקים. כל ספק, מה זה ספק? מחלוקת הפוסקים. אף שנפסק הלכה למעשה, למשל, על מלאכה בשבת שאסורה, דוגמה - אסור לדעת השולחן ערוך, נפסק, לקחת מרק קר ולשים על הפלטה בשבת. אסור. אבל סליחה, במקורות, יש ראשונים שהם נקטו שמותר. נכון שלא נפסק כמותם, אבל יש דעה כזאת. אם יש דעה כזאת, אפילו שלא נפסק כמותה, אז יש צד כזה, אני לא יכול לקנוס אותך ומותר ליהנות מהמרק הזה בשבת.
"פה, נכון שיש מי שאוסר, אבל זה בעל החנות, אתה לא יכול לקנוס אותו. למה? יש דעות שמתירות. אם יש דעות שמתירות, מה אתה רוצה לקנוס אותו? אני אגיד לו, 'אדוני, אוי ואבוי לך מה עשית, אתה מכרת את זה בחג'. הוא יגיד לך 'מה אתה רוצה ממני? יש רבנים שהתירו'. תגיד לי 'אבל נפסק'? מי קבע?
"וגם אם נגיד נפסק, יש דעה כזאת שכן התירו. יש הרבה רבנים שאומרים לך עד היום, כן מותר לאכול את זה. אז כיוון שיש פה ספק, אז בספק אני לא יכול לקנוס. אם אני לא יכול לקנוס, לומר לך 'אל תקנה ממנו', קנסת אותו - אז אני אומר לך, אין קנס, וממילא מותר לך לאכול את זה - אם אתה אוכל רבנות וכו', על זה אנחנו מדברים, זה כבר כל השנה, לא קשור עכשיו לפסח.
"אתה המוצר הזה, סומך על רבנות - אז אחרי פסח, אתה לא אוכל אותו בפסח חלילה מחשש כרת, אבל אחרי פסח אני לא יכול לקנוס את בעל הסופר שמכר אותו בפסח, אף שלדעתי עשה טעות שעשה. 'אבל תשמע, יש רבנים שאמרו שאפשר', כיוון שיש מי שאמר שאפשר, כבר זה עושה שאי אפשר לקנוס אותו. אם אי אפשר לקנוס אותו, אז מותר לך לקנות.
"ולכן הלכה למעשה, מי שהולך לסופר היום, ורוצה לקנות עוגיות פפושדו אחרי פסח, אף שהסופר הזה מכר את זה בפסח - זאת אומרת שהוא לא עשה מכירת חמץ על זה, עובדה שהוא מכר את זה לציבור, מבחינתו זה לא חמץ - אבל מבחינתנו חשש חמץ, איך עשה את זה? אפילו יקום רב ויגיד, 'איזה חשש, חמץ גמור', עם כל זה, מותר לקנות את זה אחרי פסח ומותר בהנאה.
0 תגובות