אורח לרגע שהיה נוחת בשבוע האחרון ברחובותיה הסוערים של מדינת ישראל, היה עלול לטעות ולחשוב כי המפלגות החרדיות הן השליטות הבלתי מעורערות בכיפה. הכותרות בעיתונות הכללית זועקות חמס, השופרות בתקשורת מרעישים עולמות, ובאולפנים משרטטים תמונה מעוותת כאילו הציבור החרדי ונציגיו מכתיבים את סדר היום, שולטים ללא מיצרים בממשלה ובכנסת, ומקבלים כל משאלת לב על מגש של כסף.
אך מול מצג השווא המתוזמר הזה, מי שמכיר את הפרטים לאשורם, מי שנושם את הרחוב החרדי וזוכר את ההיסטוריה הפוליטית הלא-רחוקה, יודע היטב כי המציאות הפוכה לחלוטין. האמת המרה היא שמדובר באשליית כוח, בעוד שבפועל – הנציגות החרדית נדחקת פעם אחר פעם אל הקיר.
נאמנות ללא תמורה
הבה נביט בעובדות: לאורך הקדנציה הארוכה והמפותלת ביותר שידעה המערכת הפוליטית מאז הכנסת ה-11, המפלגות החרדיות הפגינו נאמנות עיוורת ובלתי מתפשרת לבנימין נתניהו. הם נצמדו אליו בנאמנות גדולה גם ברגעי השפל הנוראים ביותר, כולל לאחר המחיצה המדממת של השבעה באוקטובר – שעה שרבים וטובים, כולל מתוך מפלגתו שלו, כבר שלפו סכינים פוליטיות והיו מוכנים להשליכו אל פח ההיסטוריה. החרדים היו שם, שימשו כחומת מגן, ושילמו על כך מחיר ציבורי כבד.
ומה קיבלו בתמורה? הדרישה האולטימטיבית של עולם התורה, הדרישה שעמדה בלב-ליבם של ההסכמים הקואליציוניים ועוגנה בהבטחות מפורשות וחד-משמעיות, הייתה הסדרת חוק הגיוס והבטחת מעמדם של בני הישיבות הקדושות, המגינים על הארץ בתורתם.
אלא שפעם אחר פעם, תירוץ רדף תירוץ. ראש הממשלה גרר רגליים, מרח זמן, והנה אנו מוצאים את עצמנו בשלהי הקדנציה, רגע לפני בחירות, ללא שום הישג ממשי בנושא הבוער והחשוב ביותר ליהדות החרדית כיום.
הקונסטרוקציה המשפטית והתקפלות הליכוד
כדי לנסות ולהציל את המצב ברגע האחרון, נולדו שני החוקים שעומדים כעת בלב הסערה הציבורית. המטרה היתה ליצור קונסטרוקציה משפטית שתגן על עולם התורה: עיגון מעמד לימוד התורה בחוק יסוד, שיאפשר בהמשך לחוקק את חוק מניעת מעצר עריקים ולצלוח את משוכת בג"ץ.
אלא שהליכוד וסמוטריץ', ברגע שהבינו את "פוטנציאל הנזק" הפוליטי מבחינתם, מיהרו לסגת. ברגע שגורמי המקצוע ואזהרות הרמטכ"ל הובאו אל שולחן הוועדה, והוצגו כאילו מדובר ב"תעדוף לומדי התורה על פני הלוחמים", נתקפו ראשי הקואליציה בבהלה. הפחד מהבייס הפוליטי דקה לפני היציאה לבחירות, הכניע את ההתחייבויות השלטוניות.
כעת, התוכנית המסתמנת בקואליציה היא לרוקן את חוק היסוד מכל תוכן ממשי. ואם הנציגים החרדים ייכנעו למזימה הזו, הרי שגם החוק השני, חוק מניעת המעצרים, יהפוך לאות מתה וייפול כמגדל קלפים בבג"ץ תוך שניות.
שעת המבחן: יח"צ או מהות?
הימים הקרובים יעמידו את הנציגות החרדית בפני מבחן היסטורי, כואב ונוקב. השאלה שתרחף מעל מסדרונות הכנסת היא פשוטה: האם הנציגים החרדים יסכימו לקנות חוק ריק מתוכן, "עטיפה ללא סוכרייה", רק לצורכי יחסי ציבור וכדי להציג "הישג" מדומה לציבור?
האם הרחוב החרדי, הפיקח והכואב, יקנה את מצג השווא הזה? ובעיקר – האם שוב ייכנעו החרדים לדרישות הקואליציה להעביר את החוקים שחשובים לראש הממשלה ולליכוד, בעוד שציפור הנפש של היהדות הנאמנה נרמסת ברגל גסה?
עולם התורה נושא את עיניו אל נציגיו. לא עוד כניעה, לא עוד הבטחות על הקרח. הגיע זמן הכרעה.
0 תגובות