בהתרגשות רבה אני כותב שורות אלה. לאחר עשרות פעמים שביקרתי בשילה הקדומה, מקום משכן בית ה' מאות בשנים, לפני שבועיים ביקרתי שוב, הפעם עם תלמידיי בקורס מדריכי טיולים. עמדנו שם, הבטנו בדמעות בשרידי המבנה העתיק, ושאלנו את עצמנו: האם פה, בספסל הזה, ישבו אחיה השילוני ובית דינו?
בחלק הצפוני של שילה הקדומה, סמוך למקום המשוער בו עמד המשכן, נחשף לאחרונה ממצא ארכיאולוגי מסקרן: מבנה גדול ממדים מתקופת הברזל 2 - ראשית ימי ממלכת ישראל - ובתוכו ספסל אבן עתיק. בסמוך למבנה התגלה בור גניזה ובו כלי קודש ושבר מזבח, שהוטמנו בכוונה תחילה בעומק האדמה.
השאלה שמעסיקה כעת את החוקרים: האם מדובר בבית מדרשו, או שמא בבית דינו, של הנביא אחיה השילוני?
מי היה אחיה השילוני
אחיה השילוני חי בשילה בימי שלמה המלך, לאחר תקופת המשכן. בגמרא מובא (בבא בתרא כא, ב) שאחיה היה מיוצאי מצרים וחי שנים ארוכות. בתנ"ך מובא כיצד התגלה אחיה לירבעם בן נבט וקרע לו עשרה חלקים משמלתו החדשה, לאות שימלוך על עשרה שבטים שייקרעו מממלכת שלמה.
אך מעבר לתפקידו הנבואי, לאחיה היה תפקיד מכריע נוסף - כראש בית דין. כך כותב הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה: "ואחיה השילוני, מיוצאי מצריים היה ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה; והוא קיבל מדויד ובית דינו. ואליהו קיבל מאחיה השילוני ובית דינו". מדברי הרמב"ם עולה שאחיה עמד בראש בית דין ציבורי שדרכו הועברה התורה שבעל פה מדור לדור - מדוד המלך ובית דינו, דרך אחיה, ועד לאליהו הנביא. הראב"ד אמנם חולק על הרמב"ם בפרט הכרונולוגי (כיצד "קיבל" אחיה מדוד, שהיה מבוגר ממנו במאות שנים), אך גם לשיטתו אחיה עמד בבית דינו של דוד כאחד מראשי החכמים.
הממצא בשטח
הארכיאולוגית רעות לויתן בן אריה, החופרת מטעם יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה באזור יהודה ושומרון, מלווה שנים ארוכות את חפירות שילה הקדומה, ואף הרצתה בעבר בכנס שילה תחת הכותרת "עבודת הקודש בשילה בימי אחיה השילוני - עדויות מהשטח". לדבריה, מבנים גדולי ממדים בסגנון שהתגלה שימשו למבני ציבור עם אופי תורני. השילוב של המבנה עם גניזת כלי הקודש ומבנה מרשים נוסף בסמוך, מעלה את ההשערה שמדובר במתחם ששימש את אחיה השילוני ובית דינו.
אופיו הציבורי של המבנה, מיקומו הגיאוגרפי הסמוך למקום המשכן המשוער, ותיארוכו לתקופת ראשית הממלכה - כל אלה מתיישבים היטב עם הידוע לנו על פעילותו של אחיה השילוני.
ראוי לציין כי בעבר עסקנו כבר בשאלת זיהוי מקומו של אחיה השילוני, בעקבות מבנה בחורבת אסתונא שבעמק שילה שהוכרז שם כ"קבר אחיה השילוני". באותה כתבה הבאנו את דעתו הזהירה של ד"ר עמיחי שוורץ, שהזהיר מקביעת מסמרות, שכן ספר "חיי הנביאים" מזכיר את קבורת הנביא "בקרבת האלה אשר לשילה" - ולא בחורבת אסתונא.
הממצא החדש שאנו עוסקים בו כאן שונה במהותו: אין מדובר בזיהוי מקום קבורה, אלא במבנה תפקודי קדוש - בית דין או בית מדרש - שנמצא בתוך שילה הקדומה עצמה, במרחק הליכה ממקום המשכן.
מסורת החסידות והקבלה
מעבר לתפקידו ההלכתי, אחיה השילוני נחשב בחסידות ובקבלה לדמות בעלת השפעה עצומה. מהאריז"ל אנו למדים כי רבי שמעון בר יוחאי היה גלגולו. בזוהר מצוטט הרשב"י כאומר שמכל המקומות שהוצגו לו בגן עדן, בחר לו מקום דווקא לצד אחיה השילוני. ובכתבי הבעל שם טוב מתועד כיצד אחיה עצמו התגלה אליו ולימדו סודות תורה, ולמעשה שימש כמורו המובהק כל ימיו.
אם כן, יש בממצא זה כדי לחבר בין שכבות היסטוריות רבות: מהתורה שבעל פה שהחלה כאן בבית דינו של אחיה, דרך תורת הקבלה של הרשב"י, ועד לתורת החסידות של הבעש"ט - כולן שורשן, אולי, במתחם שנחשף כעת בצפון שילה הקדומה ובו זכיתי לעמוד עם תלמידי הקורס.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות