סיפור מופלא ומפתיע של השגחה פרטית מתפרסם בימים אלו על ידי אחד משליח חב"ד בניו ג'רזי ומנהל מרכז 'לייף טאון' - המיועד לבעלי צרכים מיוחדים, הרב זלמן גרוסבאום. האירוע החל בטלטלה קשה ומצערת בתוך המרכז הקהילתי, כאשר אחד מזוגות התפילין שהיו מונחים על עמדת התפילין הציבורית במקום נעלם כלא היה. כך דווח באתר קראון הייטס אינפו.
בתוך המרכז הציבורי מופעלת עמדה פתוחה המאפשרת לכל יהודי העובר במקום לעצור לרגע, לברך ולהניח תפילין, והיעלמותו של הזוג עוררה דאגה רבה. לאחר חיפושים נרחבים וממושכים בכל פינה במבנה שלא העלו דבר, החליט הצוות לבדוק את רישומי מצלמות האבטחה של המבנה כדי להבין מה עלה בגורלם של התפילין.
למרבה הזעזוע והתדהמה, בסרטון הווידאו נראתה אחת המלוות שהגיעה כחלק מצוות של קבוצת תלמידים שביקרה במקום, כשהיא ניגשת בטבעיות לעמדת התפילין. היא התבוננה בהן, הרימה אותן, הכניסה אותן לתיקה האישי ומיהרה להסתלק מהמקום.
אנשי המרכז יצרו קשר מיידי עם הנהלת בית הספר ממנו הגיעה הקבוצה. בבית הספר קיבלו את הידיעה בהלם, בבושה ובזעזוע עמוק, ומיהרו לתשאל את הסייעת. בחקירה הראשונית טענה האשה להגנתה כי סברה לתומה שהתפילין מיועדות לחלוקה חינמית לכל דורש. אלא שההמשך של הסיפור היה מצער וכואב עוד יותר: כפי שהתברר מאוחר יותר, עוד לפני שבית הספר הספיק ליצור עמה קשר, האשה החליטה כי אין לה כל צורך בתפילין שלקחה, ופשוט השליכה אותן בפרקטיות ישירות לפח האשפה. מדובר היה באירוע כואב ומבזה במיוחד, שבו תשמיש קדושה יקר ערך נלקח בפתאומיות ונזרק ככלי אין חפץ בו בגלל חוסר רגישות ורשלנות. הנהלת בית הספר לקחה על עצמה מיד את האחריות המלאה למחדל, והסדירה ללא שיהוי תשלום מלא עבור רכישת זוג תפילין חדש, מהודר וכשר שיחליף את הזוג שאבד.
כאשר התפילין החדשות שנרכשו הגיעו והונחו על שולחנו של השליח הרב גרוסבאום, כשהן ממתינות להחזרתן לעמדה הציבורית, צץ במוחו רעיון שהוביל לשרשרת אירועים מרגשת. הרב נזכר בבילי ספירו, אב למשפחה המעורבת בפעילות הארגון מזה שנים רבות. בשנים האחרונות הפך בילי בעצמו למתנדב פעיל ונלהב בקהילה, המחלק ערכות שבת, מארזים לחולים ומסייע בכל לבו לפעילות המקום. לאורך כל השנים, כפי שמקובל במפגשים עם שליחי חב"ד, הציעו לו שוב ושוב להניח תפילין, אך הוא תמיד סירב בנימוס רב והתרחק מהעניין. רק תקופה קצרה לפני כן, כשנשאל על כך פעם נוספת, החליט לפתוח את שעל לבו וחשף בפני הרב את הנימוק האמיתי והאישי לכך: "אני רוצה לספר לך למה אני תמיד מסרב," אמר בילי. "מספר חוויות לא נעימות במהלך השנים הפכו אותי לסטרילי באופן מוגזם (ג'רמופוב). המחשבה להניח תפילין שהונחו על ידי אנשים אחרים קשה לי מאוד". הרב גרוסבאום קיבל בהבנה רבה את כנותו, אך בירכתי מועדו חלפה מחשבה: אם אי פעם תהיה בידיו הזדמנות להשיג זוג תפילין חדש לחלוטין שאף אדם לא עטה מעולם, הוא יפנה אליו שוב.
עתה, כשהתפילין החדשות והנוצצות מונחות על שולחנו, ידע הרב שבילי אמור להגיע למרכז 'לייף טאון' באותו הבוקר. הוא מיהר להתקשר אליו עוד בטרם הגיע והציע לו להניח את התפילין החדשות שאיש לא נגע בהן מעולם. בילי, שבדרך כלל נרתע, נענה להצעה מיד וללא כל היסוס. כשהגיע למקום, הניחו השניים את התפילין יחד ברגעים עוצמתיים ומרגשים עד דמעות.
בילי שיתף בגילוי לב כי זו הפעם הראשונה שהוא מניח תפילין מאז חגיגת בר המצווה שלו – מזה עשרות שנים. בראותו עד כמה היה נרגש מהמעמד, פנה אליו הרב ושאל: "אם יהיה לך זוג תפילין משלך, כך שהחשש מחרקים וחיידקים לא יהווה מכשול, האם תהיה מוכן להניח אותן באופן קבוע?". בילי ביקשת זמן למחשבה, וכבר למחרת בבוקר התקשר נרגש והודיע: "זלמן, אם תשיג לי זוג תפילין, אני מתחייב להניח אותן באופן קבוע".
דרך ארגון 'בנק התפילין' הושג עבורו זוג אישי, ובינתיים הושאלו לו התפילין החדשות שנרכשו. הסיפור כולו קיבל משמעות רוחנית עמוקה עוד יותר כשצירוף המקרים הראה כי היום שבו הניח בילי את התפילין לראשונה היה יום ט"ו באב – יום שבו לפי תורת החסידות האור הגדול ביותר בוקע דווקא מתוך החושך והשבירה של תשעה באב, כפי שהפכה הגניבה הכואבת לפתח של אור וחיבור לכל החיים.
2 תגובות