מהפכה שקטה ומפתיעה שהתרחשה בשנים האחרונות בתוככי מפלגת השלטון מגיעה היום לשיאה, כאשר אלפי חסידים וחרדים מכל הקבוצות והחצרות הופכים לזרוע פוליטית מאורגנת ובעלת השפעה דרמטית על רשימת המפלגה לכנסת.
כיום מוערך היקף המתפקדים החרדים בכ-7,000 איש מתוך כ-140,000 מתפקדים בסך הכל. בשיטת הפריימריז, שבה מועמד זקוק למספר אלפי קולות בלבד כדי להבטיח מקום ריאלי, גוש מאורגן של אלפי מצביעים מעניק לחצרות ולקהילת המתפקדים כוח מיקוח עצום מול השרים וחברי הכנסת.
המגמה חוצה חסידויות וקהילות ברחבי הארץ, כאשר כל חסידות וקהילה מביאה עימה מניע ייחודי:
סערט ויז'ניץ: החסידות החיפאית מובילה את המגמה באופן מוצהר עם כ-2,000 מתפקדים. ברשימות המומלצים של החסידות ניתן למצוא אנשים מכובדים, חסידים יראים ושלמים, אשר מטרתם ליצור השפעה עקיפה גם מול ראש העיר הנתפס כמי שמיצר את צעדיהם בעיר בנושאי הקצאות מבנים ומוסדות חינוך.
חסידות קרלין וארגוני החסד: מי שנחשב לאחד הפוקדים החרדים הבולטים הוא יוסי רוזנבוים, הפעיל עוד משנת 2004, מרכז תחתיו אלפי מתפקדים, בהם קבוצות המזוהות עם ארגוני זק"א ואיחוד הצלה, ומביא איתו כוח הצבעה משמעותי.
אלא שרגע לפני הפריימריז התחוללה דרמה של ממש כאשר אלפי מתפקדים חסידים שהיו תחתיו, עברו לשליטתו של משה פרוש, מנכ"ל עיתון 'המבשר' והאיש החזק ב'שלומי אמונים', שהחליט לצאת לדרך עצמאית עם סערט ויז'ניץ וחסידויות נוספות ככל-הנראה בשל חילוקי דעות עם רוזנבוים, שנותר אמנם עם אלפי מתפקדים אך פחות ממה שהיה לו בתחילת הדרך.
בסביבתו של רוזנבוים מכחישים את הדברים.
חסידות גור: מגמה חדשה ונרחבת של התפקדות נרשמת בתוככי החסידות, תחת ריכוזו של אלעזר גורדון ובגיבוי דמויות מרכזיות בהם מוטי בבצ'יק, האיש החזק בחסידות, מתוך הבנה כי מפלגת השלטון היא זו שמובילה את סדר היום והתקציבים במדינה.
בעלזא ו'כסא רחמים': מדובר בנציגויות ותיקות ומפקדים פעילים אשר שומרים על קשר רציף עם שרים וחברי כנסת ומעניקים רוח גבית לנבחרי ציבור הקשובים לצרכיהם, כאשר ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגאון רבי צמח מאזוז אף פרסם את רשימת הדילים בה הוא תומך בפריימריז, הכוללת את ח"כ דוד ביטן.
יצוין כי בניגוד להתפקדויות על רקע אידאולוגי בלבד, המניע החרדי מתאפיין בפרגמטיזם מזוקק: השגת אוזן קשבת ודלת פתוחה אצל נבחרי הציבור לפתרון בעיות היום-יום. החל מתקציבים למוסדות, דרך תחבורה ציבורית וסיוע בנסיעות לאומן, ועד ליצירת מחויבות של חברי כנסת לטובת מעמד לומדי התורה.
המעורבות הזו כבר ניכרת בשטח, כשחברי כנסת רבים מגלים קשובות רבה לצרכי הציבור החרדי, וחלקם אף משמיעים קול נחרץ בעד לומדי התורה.
בסופו של דבר, ביום הבחירות הכלליות לכאורה צפויים מרבית המתפקדים החרדים להצביע כרגיל למפלגות החרדיות המסורתיות, אך החברות הפעילה מעניקה להם "שגרירים" נאמנים בתוך מפלגת השלטון.
3 תגובות