פרשה קשה ומטלטלת ממשיכה להעסיק את העולם היהודי, חודש ימים לאחר מותו הטראגי של ר' יצחק אלמקייס ז"ל, תושב לונדון בן 44 ואב לשבעה ילדים, שגופתו נמצאה בערב ראש השנה תשפ"ז מוטלת ביער סמוך לציון הרה"ק רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה.
על גופתו של המנוח נמצאו סימני חבלות קשים, וההערכות ההולכות וגוברות מחזקות את החשד המרכזי כי מדובר ברצח ולא באירוע רפואי. משטרת אוקראינה פתחה בחקירה ובדקה כמה כיוונים אפשריים, בהם איומים מצד גורמים מקומיים, היתקלות עם שוטרים, או נפילה קורבן לכנופיית מתחזים.
למרות שחלף כבר חודש מאז המקרה המזעזע, הגופה עדיין לא שוחררה לקבורה בשל סבך משפטי והלכתי חריג: מצד אחד, המשטרה המקומית באוקראינה מוכנה לשחרר את הגופה לקבורה ולסגור את האירוע; מנגד, חברת הבלשים הפרטית המלווה את התיק דורשת בתוקף להמשיך בחקירה המאומצת ולאתר את הרוצח, מהלך הכרוך בהשארת הגופה במקרר ואי שחרורה המיידי לקבורה.
בשל השאלה ההלכתית הסבוכה והתקדימית, פנה עסקן זק"א בחו"ל, נחמן דיקשטיין, בשאלת חכם דחופה אל הגאון רבי חיים יוסף דוד וייס, דומ"ץ סאטמאר באנטוורפן. בפנייתו הציג את מלוא הנתונים: המשטרה מוכנה למסור את הגופה ללא חקירה נוספת, אך חברת הבלשים מתעקשת לחקור ולחפש את הרוצח, והשאלה המרכזית היא האם מותר להלין את המת כדי להשתדל למצוא את מי שרצח אותו, כאשר ישנם סיכויים אמיתיים להגיע אליו.
בתשובתו ההלכתית המנומקת בחן הדיין הנודע את הסוגיה לעומקה לאור מקורות הפוסקים.
בפתח דבריו ציין הרב את המובא במדרש רבה על חומרת איסור הלנת המת, ומביא את המעשה המסופר שם על מעשה בשני אחים שהרג אחד מהן את חבירו וכו', נכנסת כל יום ויום אותו הדם תוסס וכו', פעם אחת נכנסה וכו', ומצאו ששתק וכו', אותה שעה ידעה שנהרג וכו'.
בהמשך, מביא הרב את דברי ספר חסידים, המחדש כי כל זמן שלא נעשית נקמה מן הרוצח, אין מנוחה לנרצח.
מנגד, דן הרב אודות כמה וכמה פוסקים, המסתייגים מללמוד הלכה מתוך דברי אגדה, וכשלעצמו יש איסור חמור בהלנת המת. ברם, הרב מכריע כי במקום שישנו עניין של סכנת נפשות שכן הרוצח מסתובב חופשי ועלול להרוג גם אחרים, ו"בוודאי במקרה הזה שכנראה הרוצח הוא מחבורת הריקים הידועים", יש מקום גדול להקל ולהתיר את הדבר לצורך הצלת חיים ומניעת פשיעה נוספת.
לאחר שקלול כלל המקורות והנתונים המדויקים בשטח, פסק הדיין הנודע באופן חד משמעי כי מותר להלין את המת לצורך זה.
פסיקה דרמטית זו מעניקה כעת הכרעה הלכתית ברורה בסוגיה הכואבת, ומאפשרת את עיכוב הקבורה לטובת מיצוי החקירה ולכידת הרוצח השפל.