יש רגעים שבהם משפט אחד של פוליטיקאי מצליח ללמד שיעור שלם באמונת חכמים. השבוע היה רגע כזה, והוא הגיע דווקא מפיו של השר איתמר בן גביר.
במהלך ראיון שהעניק השבוע השר לביטחון לאומי ויו”ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, לרדיו קול ברמה, הציג בפניו המראיין יעקב גרודקה את הביקורת החריפה שנשמעה נגדו מצד רבנים, וביקש לשמוע את תגובתו.
בן גביר, שידוע כאדם שאינו חושש מעימותים, כזה שלא נשאר חייב לאיש ולא מהסס להשיב למבקריו, בחר הפעם להשיב במשפט אחד, פשוט אבל עוצמתי:
"יגידו עליי מה שיגידו, אני על רבנים לא מדבר. אני מדבר רק על פוליטיקאים".
אני רוצה לומר משהו בנימה אישית: בעיניי, התשובה הזאת מעוררת השראה.
דווקא בעידן שבו כל אמירה גוררת תגובה, כל ביקורת הופכת למתקפה וכל אדם מרגיש צורך לומר את המילה האחרונה, מגיע פוליטיקאי שנמצא תחת ביקורת, לעיתים חריפה מאוד, ומחליט שיש גבול שהוא לא חוצה.
והגבול הזה הוא כבודם של תלמידי חכמים.
ואני שואל את עצמי, ואולי גם את כולנו, דווקא אותנו, החרדים מבית, שגדלנו והתחנכנו על ברכי התורה, על כבוד התורה ועל אמונת חכמים:
כמה פעמים אנחנו מרשים לעצמנו להעביר ביקורת על רב כזה או אחר? כמה פעמים אנחנו מהרהרים בליבנו, ולעיתים אפילו אומרים בקול, מי ראוי להיקרא רב ומי לא? מי גדול בתורה ומי פחות? למי צריך להקשיב ואת מי אפשר לבטל?
והנה מגיע איתמר בן גביר, אדם שנמצא בלב העשייה הפוליטית, שסופג ביקורת גם מרבנים, ובכל זאת בוחר שלא להשיב להם באותה מטבע.
לא משום שאין לו מה לומר. לא משום שהוא חושש לענות. אלא משום שהוא מבין שיש דברים שנמצאים מעל לוויכוח הפוליטי.
אפשר לחלוק, אפשר להתווכח, אפשר לחשוב אחרת. אבל כבוד התורה וכבודם של רבנים אינם צריכים להפוך לכלי במאבקים פוליטיים.
בעיניי, זה שיעור גדול בענווה, בכבוד התורה ובאמונת חכמים. שיעור שדווקא אנחנו, שגדלנו על הערכים הללו, יכולים וצריכים לקחת ממנו משהו לחיים.
לא חייבים להסכים עם כל עמדה פוליטית של בן גביר כדי להעריך את הבחירה הזאת.
ואם יש משהו אחד שהייתי רוצה שניקח כולנו מהראיון הזה, הוא פשוט מאוד: בכל מה שקשור לכבודם של רבנים ותלמידי חכמים, בואו נהיה כולנו איתמר בן גביר.
הכותב הוא דוברו של השר בן גביר